נטורי קרתא, הם פלג חרדי קיצוני בישראל, שחבריה מתנגדים באופן גורף לאידיאולוגיה סביב מדינת ישראל והציונות. שמם של נטורי קרתא מתורגם מארמית כ"שומרי העיר". פלג חרדי קיצוני זה, שהוקם בשנת 1935, מתנגד נחרצות למדינת ישראל בטענה שהקמת מדינה יהודית לפני ביאת המשיח מנוגדת להלכה.
שורשיה של קבוצת נטורי קרתא נעוצים בראשית המאה ה-20. במקור, נטורי קרתא לא היתה קבוצה נפרדת אלא חלק מאגודת ישראל, ארגון יהודי חרדי עולמי שנוסד בשנת 1912. הפילוג האידיאולוגי שהוביל להקמתה של נטורי קרתא נבע ממחלוקת עמוקה בנושא הציונות והקמת מדינה יהודית לפני ביאת המשיח. בשנת 1935, עם התחזקות התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל, התנתק פלג מסוים מתוך אגודת ישראל והקים את נטורי קרתא. פיצול זה התבסס על האמונה שכל ניסיון לכונן ריבונות יהודית לפני בוא המשיח, אינו רק יומרני אלא מהווה גם הפרה בוטה של ההלכה היהודית.
השם נטורי קרתא, שמקורו בארמית, משמעותו "שומרי העיר". שמם מסמל את תפקידם כמגיני האמונה והעיר ירושלים מפני השפעות חילוניות ופלישת הציונות. מאז הקמת הפלג הקיצוני, אנשי נטורי קרתא מעורבים במחאות ובהפגנות ציבוריות, ומביעים באופן פעיל את התנגדותה לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. עמדתם נותרה עקבית לאורך עשרות שנים, ודגלה בפתרון רוחני טהור לשיבת העם היהודי לישראל, בהתאם לפרשנותם את ההלכה והמסורת היהודית.
אמונות יסוד והתנגדות לציונות
מרכיב מרכזי בזהותם של נטורי קרתא הוא דבקותם הקפדנית במערכת אמונות דתיות המתנגדות בתוקף לאידיאולוגיה הציונית ולהקמתה של מדינת ישראל. אמונתם הבסיסית היא שהריבונות היהודית על ארץ ישראל צריכה להתבסס מחדש רק עם ביאת המשיח. לפי פרשנותם, כל ניסיון אנושי להקים מדינה יהודית לפני התערבות אלוהית זו מהווה עבירה חמורה על רצון הקב"ה.

עמדה זו מתבססת על דברי הגמרא, שדנה בשלוש שבועות במסכת כתובות:
"שלש שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי"
על פי שיטתם, רואים נטורי קרתא בתנועה הציונית ובהקמת מדינת ישראל הפרה של שבועות אלה, המובילה לציווי תיאולוגי ומוסרי להתנגד למדינה ולמעשיה.
התנגדותם לציונות אינה רק אמונה פסיבית אלא עיקרון אקטיבי המנחה את פעולות הקהילה. חברי נטורי קרתא נראים לעתים קרובות משתתפים בהפגנות, ולעתים אף מיישרים קו עם מטרות פלסטיניות ואנטי-ציוניות אחרות כדי להביע את התנגדותם. לטענתם, שלום אמת בישראל יושג רק באמצעות פירוק מדינת ישראל וחזרה למצב של שלטון אלוקי. עמדה רדיקלית זו מציבה אותם במחלוקת לא רק עם יהודים ציונים, אלא גם עם רבנים גדולים בקהילה החרדית, שאמנם אינם ציונים, אך עדיין משתתפים בחיים הדתיים והאזרחיים של המדינה.
הקנאים ביותר מבין נטורי קרתא, רואים במדינת ישראל והצלחתה אחת מתחבולות השטן, ולכן כדי לעכב את צמיחתה, חלקם נוהגים לחבור לאויבי המדינה. מיעוט קיצוני זה, נוהג לשרוף את דגל ישראל בחגים שונים כמו פורים ול"ג בעומר, ולהפגין נגד מוסדות חינוך הנוטלים תקציבים ממשלתיים. כאמור, מדובר בפלג קנאי ביותר, המונה קבוצה מצומצמת של אנשים בלבד.

מנהיגים בולטים ושסעים פנימיים
אחד המנהיגים הבולטים של התנועה, הוא מייסדה- ר' עמרם בלוי. בלוי מילא תפקיד מרכזי בביסוס יסודות הקבוצה ונודע בדבקותו הקפדנית ביהדות החרדית ובהתנגדותו לכל צורה של ציונות. תחת הנהגתו, גיבשה נטורי קרתא את זהותה כקבוצה נפרדת משאר החרדים, בעיקר בשל פעילותה הפוליטית וסירובה להכיר בלגיטימיות של מדינת ישראל. ר' עמרם בלוי נודע כמנהיג שהוביל עם קום המדינה את ההפגנות נגדי משחקי הכדורגל בשבת, נגד הקולנוע שהוקם בירושלים, נגד הסעות לים בשבת ועוד.
למרות מערכת אמונות ליבה משותפת, נוצרו מחלוקות פנימיות בתוך נטורי קרתא לאורך השנים. פיצולים אלה נסובים סביב היקף הפעילות הפוליטית של הקבוצה ויחסי הגומלין שלה עם גורמים לא יהודיים. חלק מהפלגים תומכים בפעולות אגרסיביות יותר נגד מדינת ישראל, בעוד שאחרים מעדיפים פעילות שקטה יותר. הבדלים אלה הביאו להיווצרותן של תת-קבוצות שונות בתוך נטורי קרתא, שלכל אחת מהן מנהיגים משלה ותחומי מיקוד ספציפיים משלה, אך כולן נותרו מאוחדות בהתנגדותן הבסיסית לציונות ולמדינת ישראל.
בנוסף, קיימים נושאים שונים בהם אין דעה אחידה בקרב נטורי קרתא. למשל:
- שימושי בשירותי תחבורה ציבורית, כמו נסיעה באוטובוסים של חברת דן או אגד
- חברות בקופות החולים השונות
- ביקור בקברי צדיקים במקומות שכבש צה"ל
- שימוש במוצרי חברת תנובה
- אחזקת אזרחות ישראל
- חשבון בנק פעיל
- לידה בבית חולים לאומי הממומן על ידי מדינת ישראל
נטורי קרתא כיום
כיום, מגדירות את עצמן כ'נטורי קרתא' משפחות ספורות שרובן מתגוררות במאה שערים, מעטות בבית שמש ועוד כמה מאות משפחות הפזורות בקהילות בארה"ב ובבריטניה. למעשה, נטורי קרתא מהווים פחות מעשירית האחוז מהציבור החרדי, שמונה כיום כמיליון נפש. מלבדן יש עוד כאלף משפחות במאה שערים בלבד שאמנם מגדירות את עצמן כ'עדה החרדית', אבל הן קנאיות מאוד, והאג'נדה שלהן זהה לחלוטין לשל הנטורי קרתא, רק שהן אינן מכנות את עצמן בשם זה.
לנטורי קרתא ישנם מוסדות לכל טווח הגילאים, החל מתלמודי תורה לילדים במרכז שכונת מאה שערים בירושלים, דרך ישיבה קטנה לבחורים בני 13-16, ועד לישיבה גדולה לבחורים בשם "בית הלוי", שנמצאת בעיר בית שמש. כן קיימים במוסד כוללים לאברכים נשואים במשך כל שעות היום.
בשונה מהזרם הליטאי, אין אצל נטורי קרתא נורמה מחייבת לגברים לעסוק בלימוד תורה בכולל לאורך ימים ושנים. לכן, רבים מהם יוצאים לעבוד בעבודות כפיים או עבודות שאינן דורשות השכלה מיוחדת כמו כתיבת סת"ם, שחיטה, מסחר, השגחת כשרות ועוד. יש מהם שטסים מדי פעם לחו"ל כדי לגייס כספים עבור קהילתם.
אגב, כדאי להדגיש כי העובדה שנטורי קרתא אינם מסכימים עם ההשקפה הציונית של מדינת ישראל, אינה אומרת שהם עובדים רק "בשחור". רבים מתוכם אומרים שישלמו את תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי, אך לעצמם לא יקחו גרוש ממוסדות המדינה.