נהגו ישראל לקיים בערב כיפור את מנהג הכפרות, יש שנהגו לעשות אותו על תרנגול, ויש שנהגו לעשות אותו על כסף.
והעיקר בכל זה שהחי ייתן אל לבו להתעורר אז בתשובה, שיחשוב בלבו שהוא חייב מיתה כמו זה, ויכיון לארבע מיתות בית דין.
וכן כתב המשנה ברורה ויחשוב שכל מה שעושים לעוף הזה, הכול היה ראוי לבוא עליו, ועל ידי תשובתו הקדוש ברוך הוא מסלק הגזירה מעליו ונתקיים דוגמתו בעוף הזה.
ונבאר דינים אלו
השולחן ערוך (סימן תר"ה הלכה א') "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כיפור לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פוסקים, יש למנוע מנהג זה".
וכתב הרמ"א (שם) "ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגים בכל מדינות אלו ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקין".
לעניין מנהג בני ספרד, כתב הכף החיים (שם סעיף קטן ח') וכן כתב הבן איש חי (שנה א' פרשת וילך אות ב') וכן כתב באור לציון (חלק ד' פרק ח' הלכה א') שגם בני ספרד נוהגים לעשות כפרות משחיטת תרנגול, ואף שמרן השולחן ערוך כתב שאין לעשות אותו מפני דרכי האמורי, מכול מקום בני ספרד נהגו כך, משום שקיבלו הוראות האר"י הקדוש בתורת ודאי נגד השולחן ערוך.
בילקוט יוסף (שם הלכה א') מבאר עוד טעם, ויתכן שמה שכתב השולחן ערוך שלא לנהוג כן, לא דיבר באופן שנותן העוף לעניים, וגם הוא מנהג קדום שנהגו דלא כמרן השולחן ערוך, וכבר כתב מרן עצמו בהקדמתו לבית יוסף, שלא בא לעקור מנהגים קדומים, ומנהג זה הוא קדום כפי שהעידו האחרונים.
ויש הנוהגים לעשות כפרות בכסף, כמו שכתב היפה ללב (חלק ב' סימן ב') שהגמטריא של תיבת כסף במילוי כ"ף סמ"ך פ"ה היא כפרה, ונראה שבכך יוצאים ידי חובת מרן השולחן ערוך.
ויש הנוהגים לעשות כפרות על דגים כמו שכת הלבוש, מכול מקום אין ראוי לנוהג כן, שהרי כל עניין הכפרות הוא על חי שייך בעיקר בדבר הצריך שחיטה ומליחה שעל ידי זה נתקן הבשר והוכשר לאכילה, ומרמז אל ד' מיתות בית דין שנתקן ומתכפר לו באותה שעה, אך דגים שאינם מחוסרים תיקון כמו שדרשו חז"ל (מסכת חולין דף כ"ז עמוד ב') אם את כל דגי הים יאסף להם, באסיפה בעלמא סגי להו, והם בבחינת עולם שכולו טוב, ואינו מוחסר תיקון בעולם הזה, ואין ראוי לעשות בהם כפרות, וכך כתב האור לציון (שם הלכה א').
תרנגול לבן
הרמ"א (שם) "ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר "אם יהיו חטיאכם כשנים כשלג ילבינו".
המשנה ברורה מבאר, ומכל מקום אין לחזר אחרי לבנים בדווקא, כמו שנוהגים אנשים שמהדרין אחריהם ביותר וקונים ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק העכו"ם, אלא אם יבוא ממילא לקנות במקח שאר תרנגולים יקנה אותו ולא יאמר כלום.
המחצית השקל (סימן קטן ד') כתב שאין האיסור במה שנותנים ביוקר אלא במה שמחזרים אחריהם.
אימתי הוא הזמן הראוי לעשיית כפרות
המשנה ברורה וכן האור לציון (שם הלכה ב') כתב הזמן הראוי ביותר לעשיית כפרות הוא בליל ערב יום כיפור באשמורת הבוקר לפני עלות השחר, ומכל מקום כיון שרבים המכשולים שעלולים להיות כתוצאה מלחץ השחיטה הרב אם יעשה בזמן הזה, עדיף שיעשו הכפרות לפני כן, ואפשר לעשותם במשך כל ימי עשרת ימי תשובה.
למי יש לתת את כסף הכפרות
הרמ"א (שם) "ונהגו לתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים".
בכפרות על תרנגול, יש לפדות אותם בכסף כדי שלא יתביישו העניים, שיאמר זה עונותיו על ראשו ושלחו אלי, ואם יודע שלא יתבייש, יכול לתן לו העופות עצמם, שלפעמים נהנה יותר, שהוא הנאה שאין צריך לטרוח, וכך מבאר המשנה ברורה (סעיף קטן ה').
