מכות מצרים – השגחה פרטית מדויקת

מכת דם בתורה

בזמן שעבוד מצרים, נאמר במדרש כי המצרים היו מלוכלכים בעבירות הרבה, ולא היתה אומה מכוערת מכוערת ושטופה בזימה כמו מצריים, לפיכך באה התקלה לישראל על ידיהם. 

עם ישראל היו אומה של עבדים למצרים, ועל פי דרך הטבע לא ראו כל סיכוי לצאת משם. באמצעות המכות השונות שנגזרו על המצרים, הקב"ה הכריח את המצרים לשלח משם את עם ישראל. עשרת מכות מצרים, אינן רק גזרות קשות שנחתו על המצרים בזו אחר זו, אלא הן באו ללמד את פרעה ואת המצרים להכיר בשלושה עקרונות יסוד: א. מציאות הבורא, ב. השגחת ה' על הבריאה, ג. היכולת הבלעדית של בורא העולם לשנות את הבריאה כרצונו. פרעה, כמובן, כפר מכל וכל בכל שלושת העקרונות הללו, ואף לאחר שנוכח במכות מצרים, המשיך לכפור.

עשרת המכות האמורות בתורה הם: דם, צפרדע, כיני, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות.

רבי יהודה חילק את מכות מצרים, ל-3 קבוצות עיקריות:

היו שלושה סוגי מכות, כאשר כל קבוצה באה לתקן עיוות מחשבתי אחר של פרעה ושל המצרים.

מכת צפרדעים, מכות מצרים

קבוצת המכות הראשונה

1. קבוצת המכות הראשונה, מתייחסת לכופרים הרואים בכל דבר טבע ומקרה. קבוצה זו כפרה במציאותה של השגחה עליונה, והמטרה במכות מצרים היתה להוכיח את הסדר המופתי שבבריאה.
שלושת המכות הראשונות: דם, צפרדע וכינים באו ללמד את המצרים כי אכן קיים מנהיג לבירה:

מכת דם – הוכיחה את שליטתו המוחלטת של הקב"ה בטבע.

מכת צפרדע – סילוקן של הצפרדעים בזמן שנקבע מראש, לפי הזמנתו של פרעה, לימד כי יש בורא ליקום: "ויאמר למחר, למען תדע כי אין כה' אלוקינו" (שמות ח', ו').

ובאמצעות מכת הכינים – הוכיח הקב"ה את הנהגתו, כאשר הראו משה ואהרון כי בכוחם להפוך עפר לכינים. החרטומים מצידם, ניסו לחקות את פועלם של משה ואהרון, ללא הצלחה.

מכת ערוב, מכות מצרים

קבוצת המכות השניה

2. קבוצת המכות השניה, מתייחסת לקבוצת הכופרים השניה, המסכימה להודות כי יש בורא לעולם, אך סבורה כי חלילה הוא אינו משגיח על כל פרט ופרט ממרכיבי היקום. מדובר בכפירה לעובדת ההשגחה הפרטית. כתגובה לקבוצה זו, באה לידי ביטוי סדרת המכות השניה: ערוב, דבר ושחין.

מכת ערוב – בהתראה על מכת ערוב מתרה משה רבינו ואומר: "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה, לבלתי היות שם ערוב, למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שמות ח', י"ח). גל של חיות טרף ישטוף את מצרים, אך יד עליונה תדאג לכך שהחיות תהיינה רק במצרים, ולא תגענה לגבולה של ארץ גושן.

מכת דבר – במכת דבר שהכתה את כל ארץ מצרים, נאמר: "והפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים, ולא ימות מכל לבני ישראל דבר" (שמות ט', ד'). כלומר, יש השגחה פרטית מדוקדקת עבור כל פרט ופרט מעם ישראל.

מכת שחין – גם במכת שחין, שפגעה בכל רחבי מצרים, ניצב משה בין ההמון, ולא חשש כלל מאפשרות של הידבקות בשחין.

כל שלושת המכות הללו הגיעו כדי ללמד את המצרים תובנה חשובה: "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שמות ח', י"ח). הוא מלמד כי אלוקותו של ה' באה לידי ביטוי בקרב הארץ וכי השגחתו מקיפה את כל הנעשה בעולם.

מכת ברד

קבוצת המכות השלישית

3. קבוצת המכות השלישית, הגיעה עבור קבוצת הכופרים השלישית, המאמינה בהשגחה פרטית, אך לא באחדות הבורא ובייחודו. כנגד דעה זו, הגיעה קבוצת המכות השלישית שפגעה במצרים: ברד, ארבה, חושך והמכה הקשה מכל, שחתמה את כלל המכות, מכת בכורות.
הסדרה השלישית לימדה את פרעה ואת כל עם המצרים כי ה' לבדו מנהיג את עולמו, ללא שום עוזרים או שליחים.

מכת ארבה – במכת ארבה מוזכרת הרוח מספר פעמים, בלשון: "וה' ניהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה" (שמות י', י"ג), "ויהפוך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה" (שמות י', י"ט). מכת ארבה באה ללמד את המצרים, כי ה' הוא המנהיג הבלעדי, ואין בלתו.

מכת ברד – כאשר הקב"ה מזהיר את פרעה לפני שמגיעה מכת ברד, אומר משה רבינו לפרעה: "כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך ובעבדך ובעמך, בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ" (שמות ט', י"ד). עתה, לאחר שלמדת עלי ועל כוחי, תדע דבר נוסף: שאני יחידי, ואין בנמצא כוחות נוספים השותפים עימי בהנהגת העולם.

בכל אחת ממכות מצריים, ניתן הדגש על כך כי הבורא הוא המנהיג הבלעדי של העולם כולו. לאחר שהובהרו כל אחד מיסודות האמונה, הסכים פרעה לשלח את עם ישראל, שיצאו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה.

מכות מצרים והפרעונים

האם פרעה הפנים את המסר?

מפליא לגלות, כי פרעה לא למד דבר מכל עשרת מכות מצרים. לכאורה, כל מנהיג, אף האמיץ והגיבור ביותר, לאחר שראה בעיניו כל אחת מהמכות הנוראות הללו, לבטח היה חרד מן הבאות. למעשה, ההתרחשות אצל פרעה היתה שונה: בפרוץ המכה, כאשר מתו הבכורות, קמה זעקה גדולה בכל ארץ מצרים. התורה ממשיכה לספר: "ויקם פרעה לילה" (שם י"ב, ל'). הוא קם באמצע הלילה מתוך שינה! זוהי תגובתו של כופר אמיתי האומר: הכול אירע עד כה במקרה, לא תהיה מכה נוספת. לדעתו, ניתן לישון הלילה בשלווה, כאילו לא הוזהר על כך שלילה זה יהיה שונה וגרוע מכל לילה אחר.

גם על שפת ים סוף, פרעה המשיך לכפור במציאות הבורא. הוא רואה כי עם ישראל חוצה את הים בדרך ניסית ומופלאה, והפלא ופלא, פרעה מנסה לרוץ בעצמו אל תוך הים. הוא אינו מבין כי הים נבקע למען עם ישראל, בהשגחה פרטית מופלאה. הוא האמין שכל מאורע המתרחש בעולם, מתנהל אך ורק לפי חוקי טבע קבועים.

הבה לא נהיה כמו פרעה

התפקיד שלנו כעם ישראל הוא לא להיות כמו פרעה. העולם שמסבינו גדוש בדברים שמחזקים את אמונתנו, ויכולים לקרב את ליבנו לבורא העולם.
כל פרח, כל פרי שגדל על העץ, זועק אמונה, לא פחות מכל אחת מעשרת מכות מצרים. תפקידנו הוא איפוא, לפתוח את ראשנו וליבנו, לראות ולשמוע.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר