מוצאיהם למסעיהם | פרשת יהדות

מוצאיהם למסעיהם

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: (פרשת מסעי לג. ב'.)

בתחילת הפסוק נאמר: "מוצאיהם למסעיהם", ואילו בסוף הפסוק נאמר קודם "מסעיהם ולאחר מכן נאמר למוצאיהם" מדוע?

ותירץ המגיד מדובנא משל למה הדבר דומה?

ילד שהתייתם מאמו, והאב נשא אשה אחרת. הבן הצעיר לא מצא שפה משותפת עם האם החורגת, וכל שנות נעוריו היו בצער ותוגה. כאשר התבגר הילד, נסע האב למקום רחוק, ומצא שם נערה מתאימה לבנו, ואכן התארסו.
בהתקרב מועד החתונה, יצאו האב ובנו לדרך בעגלה עמוסה בבגדים, כלים ומתנות. העגלה לא הרחיקה לצאת מהעיר, והחתן פנה אל העגלון: "כמה כבר הרחקנו מהעיר?" והעגלון השיב לו. מדי פעם חזר ושאל את העגלון שאלה זו. גם האב הטריד את העגלון בשאלות דומות, אך בניגוד לבן ששאל כמה הרחקנו מעיר המוצא, שאל האב מהו המרחק שעוד נותר עד שנגיע לייעדנו?
ההבדל בניסוח שאלותיהם נעוץ בהבדל יסודי בהלך מחשבתם. לבן לא היה מושג על אודות האושר הצפוי לו, אולם דבר אחד היה ברור לו, הוא הולך ומתרחק מהעיר שבה שבע מרורים ומשום כך שאל בכל פעם כמה כבר התרחקנו מעיר המוצא. לעומתו, האב, שיכול היה לתאר לעצמו את האושר הצפוי לבנו מעתה ואילך, שאל מה המרחק שנותר עד המקום בו צפויים לבנו ימים טובים ומאושרים.

כך עם ישראל, יציאתם ממצרים דומה היתה ליציאתו של הבן מבית אמו החורגת. בני ישראל עדיין לא ידעו מה היא ארץ ישראל ומהי קדושתה, מה הם חיי תורה, ומה הם חיי קדושה, אולם הם ידעו כמה רע היה להם במצרים. לפיכך היתה יציאת מצרים לגביהם בבחינת "מסעיהם למוצאיהם". מטרת המסע היתה ל"מוצאיהם", לצאת ולברוח ממצרים.

לעומתם, משה רבנו שידע כמה טוב יהיה להם בארץ ישראל, ואלו חיים מאושרים עתידים להיות להם אם יחיו על פי התורה בקדושה ובטהרה, לכן נאמר: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם", יציאתם היתה למען המטרה של "למסעיהם" – לנסוע ולהגיע לחיים של תורה בארץ הקודש.

ולמעשה משמעות נוספת ועמוקה יש במילים: "מסעיהם למוצאיהם". בני ישראל הבינו, שבראש ובראשונה, עליהם לא רק להפטר משעבוד מצרים ומהצרות, אלא יש לצרף לכך מטרה רוחנית נעלה, להתנתק מטומאת מצרים. זוהי משמעות "מסעיהם למוצאיהם" – לנסוע כדי לצאת. ואכן, כך הוא סדר העבודה ברוחניות: תחילה "סור מרע", ולאחר מכן "עשה טוב". תחילה יש לעקור את השרשים הרעים, את ההנהגות שרכשו במצרים ולהטהר מהטומאה ששרתה שם. לאחר מכן יש לפנות ל"עשה טוב", להזדכך ולהטהר כדי להיות ראויים לקדושת התורה ולקדושת ארץ ישראל.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה

פוסטים נוספים באתר

תפילה מושלמת | פרשת יהדות
תפילה מושלמת

וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ

קרא עוד »
היהודי הגלותי | פרשת יהדות
היהודי הגלותי

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: (פרשת מסעי לג. ב'.) כשאומרים יהודי אומרים גלות, כמה גלויות עבר העם היהודי מראשית

קרא עוד »
זכרתי לך חסד נעורייך | פרשת יהדות

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: (פרשת מסעי לג. ב'.) היה זה בזמן מלחמת יום הכיפורים. המתח היה בשיאו. יום

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »