מה המטרה | פרשת יהדות

מה המטרה?

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: (ויקרא כו. ג’- ד’)

ידועים הם דברי חז”ל: (קדושין לט.) ‘שכר מצוה בהאי עלמא ליכא’ (אין בעולם הזה שכר עבור מצוות), ויש לתמוה על מאמר חז”ל זה, שהרי התורה מבטיחה מפורש על קיום התורה והמצוות שכר בעולם הזה – “ונתתי גשמכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו…” אם כן איך אמרו רבותינו שאין שכר על קיום המצוות בעוה”ז?

כתב הרמב”ם בפירושו למשניות (פאה פ”א מ”א): שעל מצוות שבין אדם למקום הקדוש ברוך הוא משלם רק בעוה”ב, ועליהם אמרו ‘שכר מצוה בהאי עלמא ליכא’ ואילו על מצוות שבין אדם לחברו משלם גם בעוה”ז.

ובספר “כתב סופר” ביאר באופן נוסף: ששכר על קיום המצוה משלם לעתיד לבוא, אמנם על הטירחה והיגיעה שאדם יגע בעת קיום המצוות משלם שכרו כאן בעולם הזה, ועל זה מבטיחה התורה ואומרת: “אם בחקותי תלכו” – היינו שתכתתו רגליכם ותתייגעו על התורה והמצוות, אזי ונתתי גשמכם בעתם וגו’.

משל ונמשל

רבי נחום זאב זצ”ל (בנו של הסבא מקלם) הסביר בדרך משל: קבוצת אנשים ישבו על יד השלחן ואכלו ושתו ולא ניכר הבדל בין איש לרעהו. בתום הסעודה קמו כולם והלכו, מלבד אחד שנותר ישוב על מקומו ולא ידעו מה הסיבה שאינו זז ממקומו. בדקו ומצאו כי הוא קטוע רגלים ל”ע.

והנמשל: יש בחורים שיושבים בישיבה ביחד עם כל החברים ולומדים, ולא מכירים הבדל בין זה לזה, אבל אחר כך שצריכים לצאת וללכת לעולם הגדול והפתוח, אז מכירים את ההבדל בין זה לזה, ורואים למי יש רגלים ולמי אין רגלים.

יש אנשים שכל רוח מצויה ממוטטת ומפילה אותם, ויש אנשים שכל הרוחות שבעולם אינם יכולים להזיזם ממקומם ומדרכם, וכמו שאמר דוד המלך (תהלים יח, לז): “תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסולי”.

וזה פירוש הפסוק

וזה שאומר הכתוב: “אם בחוקותי תלכו” – שתלכו עם התורה, שתהיינה לכם רגלים יציבות וחזקות ללכת עם התורה בעולם הגדול והפתוח, לא להתבייש בפני המלעיגים, ולהיות עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים. אזי ונתתי גשמיכם בעתם וגו’..

ובכלל כשקוראים גם את הברכות וגם את הקללות ואת הארבעים ותשעה דברי התוכחה הכל מתייחס לעיניני העוה”ז לענינים גשמיים בלבד?! ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו: והשיג לכם בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם: ונתתי שלום בארץ…וכו’ הכל הכל גשמיות העוה”ז!

ובתוכחות אותם הדברים, ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה: והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבות נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו אויביכם וכו’.. הכל חומרי הכל עוה”ז גם הברכה וגם הקללה!

היכן השכר והעונש הרוחניים, היכן היעוד של העוה”ב? איפה עולם הנצח? איפה גן עדן וגהינום? בכלל לא מוזכרים בתורה? אחד מעיקרי האמונה הוא: שהקב”ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים, נותן שכר ועונש! כל השכר והעונש הרוחניים הנצחיים לא מוזכרים בתורה כלל וכלל, מדוע?

בספר הראשון של היד החזקה, ספר המדע, ומעין זה גם בפירושו למשנה מסכת סנהדרין בפרק “כל ישראל יש להם חלק” מחדש הרמב”ם רעיון מהפכני בתפיסת עולמנו בעניין קיום התורה ומצוותיה, וקובע: “תורתנו הקדושה אינה עוסקת כלל וכלל בשכר ועונש”!

חינוך לתורה ומצוות

תורתנו הקדושה מחנכת אותנו לקיים את המצוות ולחיות על פי דברי התנא אנטיגנוס איש סוכו באבות: (פ”א משנה ג’). “אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם: שכך נאמר: “אשרי איש ירא את ה’ ומצוותיו חפץ מאוד”: מצוותיו נאמר ולא את שכר מצוותיו! בעשייתנו את מצוות ה’ לא נחשוב על שכר ולא נחשוש מעונש.

אם כך, מה ההבטחה של הקדוש ברוך הוא בתורתו על חוסן כלכלי, על שפע הברכות המובטחות, על הביטחון וכו’, ומאידך למה נכתבו כל הקללות הפזורות בתורה אם זה לא לשכר ועונש?

מפרש הרמב”ם ואומר: כדי שאדם יוכל לקיים את התורה והמצוות הוא זקוק לכלים מינימליים, לכך אומר הקדוש ברוך הוא: ‘הבא ליטהר מסייעין בידו’, ‘פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם’. אתם רוצים ליטהר? רוצים לקיים תורה ומצוות? אתן לכם את הכלים לכך: ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו: והשיג לכם בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם: ונתתי שלום בארץ…וכו’, כי בלעדי זה לא יהיה אפשר לקיים את התורה והמצוות.

ומאידך, אם תבחרו לעשות את הרע, לא אמנע מכם: ‘הבא ליטמא פותחין לו’. הבחירה בידכם, ביד האדם! וכמאמר התנא באבות (פ”ג. משנה טז’): הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמוֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה:

אם כן כל השכר והעונשים המוזכרים בתורה אינם המטרה, הם אמצעי בלבד להשגת המטרה הקדושה לעבוד את הקדוש ברוך הוא, או חלילה להתרחק ממנה. וכדברי הנביא ישעיה (פרק א’ פסוק יט’): “אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו: ואם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו כי פי ה’ דבר”:

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

ונסתם ואין רודף | פרשת יהדות
ונסתם ואין רודף

דבר תורה נפלא לשבת עם סיפור שהיה עם הרמב”ם בנושא ונסתם ואין רודף. מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו אור דוד על התורה.

קרא עוד »
וישבתם לבטח בארצכם | פרשת יהדות
וישבתם לבטח בארצכם

נאמר בפסוק: “וישבתם לבטח בארצכם” ומסביר התורת כהנים בארצכם ולא בארצות אחרות.. קראו חידוש תורה נפלא מאת הרב דוד הכהן בנושא וישבתם לבטח בארצכם.

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת בהעלותך | פרשת יהדות
פרשת בהעלותך

פרשת בהעלותך פרשת בהעלותך המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ח’ ראשון א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב

מנהג אכילת חלב בשבועות | פרשת יהדות
מנהג אכילת חלב בשבועות

מנהג אכילת חלב בשבועות כל הסיבות מדוע נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות – טעמים ומקורות מהו מנהג אכילת חלב בשבועות? מנהג בית ישראל, הוא

תיקון ליל שבועות - פרשת יהדות
תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות סדר תיקון ליל שבועות – הסברים ומנהגים. מהו תיקון ליל שבועות? תיקון ליל שבועות, הוא למעשה מנהג בית ישראל אשר נוהגים להישאר

קריאת התורה לחג שבועות | פרשת יהדות
קריאת התורה לחג שבועות

קריאת התורה לחג שבועות סדר קריאת התורה לחג שבועות עם ניקוד ובאותיות ברורות קריאת התורה לחג שבועות מוציאים שתי ספרי תורה: בראשון קוראים בחומש שמות

מועדי ישראל | פרשת יהדות
מועדי ישראל

מועדי ישראל מועדי ישראל הכוללים: חגי ישראל, תעניות ותאריכים מיוחדים. חגי ישראל חג שבועות הכל על חג שבועות – חג מתן תורה, מידע, מנהגים והסברים.

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות