פרשת השבוע שלנו פותחת בפרשיית "יפת תואר", כאשר אדם הולך למלחמה ורואה שם בין השבויות – אשה מנשות הגויים, יש דרך מסויימת שדרכה הוא יכול לקחתה בהיתר.
אלא שאנחנו נמצאים כבר בעיצומו של חודש אלול, וכל העשייה שלנו עכשיו מכוונת רק לדבר אחד: תשובה, לכן האלשיך הקדוש מבאר את הפסוקים הבאים בצורת משל נפלא. טעמו וראו כי טוב ה':
"כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹֽיְבֶ֑יךָ" – המלחמה הכי גדולה שיש לאדם, היא מלחמת היצר. זוהי מלחמה תמידית וארוכה. אך כל התפקיד של האדם זה רק "כי תצא למלחמה", אתה רק צריך להחליט שאתה נלחם, וכבר…
"וּנְתָנ֞וֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶ֖ךָ" – כאשר הקב"ה יראה שאכן רצונך טהור וחפצך נקי וכל מה שליבך מתאווה ורוצה הוא אך ורק ללחום את מלחמת היצר, אזי הבא ליטהר מסייעין בעדו והקב"ה יתן את היצר הרע בידך, דהיינו שאתה תשלוט בו ולא הוא ישלוט בך. ולא רק זה אלא גם…
"וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ" – ונשאלת השאלה שביו של מי? אם נסתכל (שלא על פי הפשט) נוכל לומר – שביו של הקב"ה, שהרי הוא מוזכר אחרון בפסוק, ואיזה שבי יש להקב"ה? זאת הנשמה האלוקית שירדה מרום המעלה מתחת לכסא הכבוד – אל תוך העולם החומרי העכור.
וְרָאִ֨יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר – פתאום אתה מתחיל לשים לב שיש לך נשמה! עד היום חשבת שאתה רק גוף, רק הצרכים והתאוות שלך שולטות בך, אבל כשאתה מתחיל לחזור בתשובה… פתאום אתה רואה את "אשת יפת תואר", את הנשמה שלך, כמה שהיא טהורה, אתה מתחיל לשים לב אליה… אומרת לך התורה, יש לך עכשיו 3 משימות מול הנשמה שלך:
וְחָֽשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ – תתחיל לרצות את מה שהנשמה שלך רוצה. במקום שיתחשק לך תאוות, תתפלל על זה שיתחשק לך לעשות מצוות.
וְלָֽקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה – תתחיל "להתחתן" עם הנשמה שלך, להתאים את עצמך אליה, כך שהיא תהיה כמו אשה עבורך.
וַֽהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ – הדבר השני שאתה צריך לעשות, זה להכניס את הנשמה שלך בתוך הבית שלך, בית זה ארציות, זה מרכז החיים של האדם, אתה יושב לאכול ארוחת בוקר? תכניס לשם קדושה, נטילת ידיים, המוציא, תכוון פת שחרית, תגיד דבר תורה, הנה קידשת את הבית שלך. יצאת לעבוד? תעשה משא ומתן באמונה, תכוון לכבוד שבת קודש, תכוון שזה בשביל שיהיה לך אפשרות לגדל את ילדך בנחת לתורה לחופה וכו', תתן צדקה. ככה אתה מכניס את הנשמה שלך בתוך הבית שלך.
אלא שעד עכשיו עסקנו ב"עשה טוב", אבל אנחנו יודעים שיש גם "סור מרע…" יש 2 סוגי רע: יש גאווה (שממנה רוב המידות הרעות) ויש תאווה. על זה אומרת לנו התורה
וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָֽשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּֽרְנֶֽיהָ – גילחה את ראשה, דהיינו להוריד את הראש. להתכופף, להיכנע. הציפורנים רומזות לתאוות, הבנאדם רוצה לטרוף את העולם. אומרת התורה, ועשתה את ציפרניה. להתפלל להשם שיציל אותך מהגאווה ומהתאווה.
וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ – בבחינת "הסירו הבגדים הצואים מעליו" – שזה זירוז כללי להתרחק מהעבירות, לעזוב את החטא.
וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ – ישיבה = דרך קבע. הנשמה לא תהיה אצלך בבית אורחת, הכנסת אותה לביתך, תבין ותפנים – מהיום היא קבוע תשב בביתך…
וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים – אביה זה הקב"ה, אמה זו השכינה. הנשמה תבכה על ריחוקה מהבורא. אבל לא כל השנה כולה, אלא רק ירח ימים – בחודש המסוגל לכך, שהוא חודש אלול בכל שנה ושנה.
וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֨יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ – רק לאחר כל המעשים האלה – תזכה להיות "הבעלים" על הנשמה שלך, שבמקום שאתה תלך שבי אחרי התאווה והגאווה, אתה תזכה להיות הבעלים על הנשמה שלך ולזכך אותה עוד ועוד ולעלות ולהתעלות איתה עוד ועוד… עד שתגיע אל המעלה הכי גבוהה :
וְהָֽיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה! כמו שאשה היא שותפה לבעלה בכל חייו, ומסייעת לו – עזר כנגדו, כך הנשמה שלך תהיה שווה אליך, ותסייע לך בכל דבר שבקדושה, וה' יזכנו על דבר כבוד שמו אמן.
שבת שלום ומבורך!
לתגובות: alsheich.toratmoshe@gmail.com
לשמיעת השיעור בקול הלשון – מספר שיעור : 38948496
השיעור מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אביגיל ואסתר בת רחל ז"ל