יש לך חלום? רק תוהה לעצמך איך מגשימים חלומות?

אני תמיד מדגישה: "היזהרו בחלומותיכם הם עלולים להתגשם", וברור לי שתשאלו למה מילות אזהרה ולמה "עלולים" להתגשם ולא מילה רכה יותר ·על כך במאמר הבא.

הכל התחיל מזה שאני אוהבת מים מאד. אני מרגישה בהם עטופה ומוגנת, מוציאה בהם אנרגיה עצומה, יכולה לשהות בהם יום שלם אם לא מגבלות הזמן.

והיה לי חלום אישי: להקים בריכה ליד ביתי! לקפוץ כשמתחשק, כשאני לא במיטבי, לשחות כל בוקר ולהתחיל את היום אחרת. כבר אמרתי לכם – מים מחדשים ומרעננים אותי.

יותר מזה. חיפשתי מקום אינטימי ומוצנע בו אוכל לשחות וליהנות עם הפרטנר שלי לחיים: בעלי היקר.

אבל כולם סיפרו לי שהחלום לא בר השגה, שאני הוזה, שזה טוב לדמיין אבל זה גם ילדי לחשוב שכל משאלה מתמלאת. כמה שניסיתי להירגע ולומר לבורא אם אין לי אפשרות כזו – קח ממני את החלום. אבל החלום שב אלי כל הזמן, ובעוצמה שהלכה והתגברה.

הבנתי שיש כאן משהו יותר עמוק וחזק ממני – אז הלכתי לבדוק: איך מגשימים חלומות?

וגיליתי כמה דרכים, ואולי יותר נכון לומר כמה כללים, להגשמת חלומות. אשתף אתכם כאן באחד מהם:

אתם מכירים את המילים בתהילים: "תנו עוז לאלוקים" – מה פירושם? אני נותנת כוח לבורא עולם? זה נשמע כמו כפירה ח"ו. אז הנה לכם כאן אחד מסודות הענק של כל הגדולים והמצליחנים בעולמו של הקב"ה:

הגשמת החלום נעוצה בדמיון שלנו!!! כן כן כן! אם את או אתה יכולים לדמיין את זה קורה – זה גם יכול לקרות! (באנגלית יש את המשפט המפורסם: "Fake it till you make it"). בורא עולם הוא כל יכול? אז לדמיין שזה כבר נעשה! החזון איש אמר "אל תצפצפו אמונה" (כך הוא מכנה את אלה שרק מדברים אמונה בלי להאמין בפועל), אלא תאמינו באמת בעומק! כולם לימדו לשונם לומר: "בטח בעזרת השם", אתה באמת מאמין שזה אפשרי? אם אתה יכול לדמיין את זה – אז זה יכול לקרות!

"תנו עוז לאלוקים" זהו כלל, כביכול הבורא צריך את הכוח שאנו נותנים לו – כדי לעשות. זה לא שהוא צריך הרי הוא כל יכול – הוא רק קבע את הכלל הזה כי הוא מחכה לאמון שלנו בו, "רבה אמונתך…."

זאת אומרת, חשבתי לעצמי, שעלי לדמיין את הבריכה בצד הבית, לדמיין אותי שוחה בה. וכשבאים הספקות בלב – לענות להם בדמיונות.

אז מה אתם אומרים? יש בריכה?

הרב החשוב גדליה אייזנר זצ"ל מספר על יהודי מבוגר שהוא הכיר, שבכל חתונה של אחד מנכדיו היה מפזז ורוקד בלי סוף. לשאלתו של רבי גדליה הוא סיפר שהוא כאן בזכות זה שבזמן השואה האיומה באירופה, בכל פעם שהקושי והעצב עמדו להכריעו – הוא ישב עם עצמו ודמיין את החתונות של נכדיו בארץ הקודש. הוא דמיין את הריקודים באופן כל כך מוחשי שהוא התחיל לרקוד ממש פיזית כשהוא עוד בשואה האיומה – רק בגלל שמחת העתיד.

שמעתי סיפור על הרב עובדיה יוסף זצ"ל שבגיל 12 היה חותם על מכתבים שכתב: "הראשון לציון הרב עובדיה יוסף". בגיל 12? כן. הוא לא רק רצה וחלם – אלא כתב את זה כדי להעניק לחלום חותמת במציאות, ואכן הוא זכה וזה קרה.

אז כמו שאתם מבינים בטח, לא רק שנבנתה בריכה, ולא רק אנחנו מקבלים שם פרטיות. החלום הקטן שלי היה פתח לחלום גדול של הבורא: צימר זוגי עם בריכת זרמים מחוממת ומפנקת, עם משחקים להעצמת הקשר, אביזרים בבריכה – והכל בצורה מוצנעת ופרטית לחלוטין. מוזמנים.