וביום השמיני ימול בשר עורלתו | פרשת יהדות

ימול בשר עורלתו

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (פרשת תזריע יב. ג’)
וביום השמיני. פסוק זה יש בו תיבות ואותיות כמו שבפסוק ‘ויכולו’ לומר שמילה דוחה שבת: וביום השמיני ימול בשר. בגימטריא שכל היום יהיה כשר למול: (בעל הטורים)
דרשו חז”ל: מדוע נימול התינוק לשמונה ימים דווקא? אלא משום שהתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים על התינוק להמתין לו עד שיהא בו כוחו.

וכתב ה”אור החיים” הקדוש: וצריך לדעת מי גילה סוד זה כי בשמונה ימים יהיה בו כח לא פחות ולא יותר?

ונראה כי כח האמור בדבריהם הוא מה שאמר בזוהר (תזריע מד. אמור צא:) שהוא כדי שיעבור עליו שבת ותגיעהו נפש החיונית הנשפעת בעולם ביום השבת כידוע ואז יהיה בן קיימא, והוא שאמרו ז”ל כח החיוני.
ותמצא שאמרו ז”ל (ב”ר פ”ו) שקודם שבא שבת היה העולם רופף ורועד כיון שבא שבת נתחזק ונח ע”כ. והוא מה שאמרו כדי שיהיה בו כח. עוד ירצה באומרו וביום בתוספת וא”ו להסמיך מילה למצות נדה שמלפניה, לומר כי זה תלוי בזה שאם ישמור מצות נדה יוסיף לזכות עשות מצות מילה:
עוד יתבאר הכתוב על פי דבריהם ז”ל (תנחומא תזריע ה) וזה לשונם: שאל טורנוסרופוס את ר’ עקיבא איזה מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם כו’? למה אתם מלים כו’? הביא לו שיבולים וגלוסקאות אמר לו: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים? אמר לו הואיל והוא חפץ במילה למה אינו יוצא מהול? אמר לו שלא נתן הקדוש ברוך הוא מצוות לישראל אלא לצרף בהם דכתיב (תהלים יח) אמרת ה’ צרופה וגו’ ע”כ.
הנה לא הספיק בתשובת תכונת השבולים כי צריכין תיקון אחר מעשה הקדוש ברוך הוא, לצד כי השבולים מה שחסר בהם מהתיקון הוא לצד אשר יאות לבני אדם הם ילכו ויתקנו הנאות להם, מה שאין כן המילה, היא חפצי שמים אם כן יעשה ה’ רצונו כרצונו? ולזה השיבו ר’ עקיבא כי לצרף בהם ישראל נתכוין ה’.
מצות המילה חשובה היא מאוד, על ידה נעשה האדם מושלם, שבעצם המעשה נעשה האדם מושלם, כפי שנאמר: “ויכולו השמים והארץ… אשר ברא אלוקים לעשות“. היינו אלוקים ברא, אך נתן ביד האדם לעשות, להשלים את מה שברא ה’, על מצוות המילה עומד העולם, ובעזרתה מבחינים בחינה מהותית בין יהודי לגוי.

הגמ’ במסכת נדרים (דף לא’) אומרת: “ר’ ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה י”ג בריתות”. ועוד (שם דף לב’.) “תניא רבי אומר גדולה מילה שאין לך מי שנתעסק במצוות כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא ע”ש המילה שנאמר “התהלך לפני והיה תמים”.

ועוד שגדולה מילה ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה שאלמלי המילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר “אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי”.

עוד נתעלתה מצות מילה משאר חוקים ומצוות בהיותה בשארו – בבשרו של אדם. (רש”י מסכת שבת דף קל”ו). שכל המצוות נעשות על גופו של אדם כגון תפילין וציצית, מלבד המילה שהיא חרותה על גופו, ועל כך אומרת הגמרא במסכת מנחות (דף מג’:): בשעה שנכנס דוד המלך לבית המרחץ, וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלי מצוה. וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו ואחר שיצא אמר עליה שירה. למנצח על השמינית – על המילה שניתנה בשמיני.

במדרש שיר השירים נאמר על הפסוק: “אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל” – מה אגוז יש לו שתי קליפות כך ישראל יש להם שתי מצוות מילה ופריעה, מה קליפותיו אחת רכה ואחת עבה כך המילה יש בה שתי עורות אחד עב ואחד רך.

אגוז – תחילתו א’ וסופו ז’ – כמנין ח’ ימי המילה.
אִבֵּי הנחל – אבי בגימטריה י”ג – רמז לי”ג בריתות שנכרתו על המילה.

מהותו של עם ישראל מתמקדת באגוז – היא מצוות המילה, ועל ידה ניכרים עם ישראל משאר האומות.

ועוד במדרש, ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו – ביום ה”ג – מל – היינו ביום ח’ מל, ועשה משתה גדול.

לאור האמור מובן גודל החיוב לשמוח ולעשות משתה גדול, בעת הולדת הבן והכנסתו בבריתו של אברהם אבינו ע”ה. ובזכות מצוה זו יה”ר שנזכה לתורה וחיים אהבה ושלום כדכתיב: בריתי (ברית מילה) היתה איתו – החיים והשלום.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

למה היולדת מביאה קורבן חטאת? | פרשת יהדות
למה היולדת מביאה קורבן חטאת?

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת תזריע יב.

קרא עוד »
שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה | פרשת יהדות
שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (תזריע יב, ב’)נסמכה פרשה זו לפרשת שמיני כיון שפרשת שמיני מסתיימת בפסוק: “להבדיל

קרא עוד »
היהלום שבכתר | פרשת יהדות
היהלום שבכתר

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (פרשת תזריע יב. ב’)אמר ר’ שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר ללעוס מסטיק בצום?

להלכה: אסור ללעוס מסטיק בצום, וכך כתב הילקוט יוסף (סימן תק”נ הלכה כ”ד) אסור ללעוס גומי לעיסה [מסטיק] ביום תענית, אך מסטיק שאין בו שום

מה מברכים על אלפחורס?

להלכה: יש לברך על אלפחורס שהכל נהיה בדברו, אמנם אם הקמח דגן עשוי לטעם יש לברך עליו מזונות מ-50 גרם. מה מברכים על אלפחורס? בביאור

מה מברכים על שקדים ועל אגוזים?

על אגוזים ועל שקדים, יש לברך עליהם בורא פרי העץ וברכת נפשות רבות וחסרונם לאחר האכילה.ואין הבדל בזה בין אגוזים ושקדים קלויים לבין שקדים ואגוזים

פירוש הפסוק ימים על ימי מלך

בספר תהילים (סא’ פסוק ז’) נאמר: “יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר”. פירושו הפסוק הוא, שדוד המלך ביקש מה’ שיאריך ימיו על

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות