וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: {פרשת וישלח לב.כו}
כך נאמר בסיומה של ההתגוששות בין יעקב אבינו לבין המלאך: הדברים חוזרים ונשנים בהמשך הפרשה:
וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: {בראשית לה.ט}
לכאורה הרי לנו ציווי מפורש מהתורה לא לקרוא ליעקב בשם זה כי אם ישראל?
נאמר בתהילים: "לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל":(תהילים קכד. א)
ידוע כי שם הויה ב"ה העולה עשרים ושש מורה על מידת הרחמים, תפילתנו ומאווינו כי ינהג ה' עמנו במידת הרחמים ולא במידת הדין, וכפי שאנו אומרים בתפילת הימים הנוראים, עמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים, ולכן במעשינו אנו נדרשים להביא לשלמות שמו יתברך במידת הרחמים.
ולפי זה נראה כי מספר האותיות של האבות הקדושים עולות לשלוש עשרה תיבות כמניין אחד. אברהם, יצחק, יעקב = שלוש עשרה, וכן מספר אותיות שמותיהן של האמהות הקדושות עולות לשלוש עשרה תיבות כמניין אחד, שרה, רבקה, רחל, לאה = שלוש עשרה, יחד האבות והאמהות עולים לעשרים ושש כמניין הויה ב"ה.
באם נשנה את שמו של יעקב לישראל נמצא שמספר אותיות שמותיהם של האבות יהיה ארבע עשרה ואז לא נוכל להשלים את שם ה' לעשרים ושש למידת הרחמים.
אשר על כן נאמר בפסוק לולי ה' שהיה לנו, לולי שהיינו צריכים להביא לשלמות שמו יתברך במידת הרחמים שזה עשרים ושש, אז באמת יאמר נא ישראל, ומכוון שאנו חותרים להביא לשלמות ה' במידת הרחמים לכן צריך לומר יעקב שיעלה למספר עשרים ושש.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
