"וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה": (פרשת בשלח יד. כ')
אמרו רז"ל במסכת מגילה (י. ע"ב) ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות יד-כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה. באותה שעה ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה. אמר להם הקב"ה: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפניי?
וקשה מי הכריח לרז"ל לפרש המקרא על המלאכים ולהוציאו מידי פשוטו, דהיינו שלא נתקרבו המחנות ממש, שלא נתקרבו מחנה מצרים אל מחנה ישראל? והעניין הוא, כי אם שנים הולכים זה מול זה ומשתדלים בעצמם להתקרב אחד אל השני ולא הגיעו זה לזה, שייך לומר ולא קרב זה אל זה. אך כשאחד רודף וזה בורח, כמו כאן שהמצריים לבדם היו משתדלים להתקרב לישראל היה לו לומר ולא קרב מצרים לישראל? וכיון ששינה הפסוק הכרחה הגמרא לומר שהמדובר הוא על המלאכים.
אך זאת קשה, כי מדבריהם משמע שלא רצה ה' בטביעת המצריים ולכן אמר מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? והלא בצאת ישראל ממצרים צווה להם לעשות תחבולות כדי שהמצריים ירדפו אחריהם, כמו שפרשו על הפסוק "ויהי בשלח" וכו' (שמות יג. יז'). ואם רצה ה' לקרע הים לישראל, כביכול יכול לקרעו מבלי להטביע המצריים, כמו שעשה בירדן, ועוד הרי כתוב 'באבד רשעים רנה" (משלי יא,י), ולמה דאג ה' על מפלתם? (עיין בסנהדרין לט:) וכדי לתרץ את זה אפשר לומר על ידי שנקדים ארבע הקדמות.
א', ידוע מאמר רז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלוקים", בשביל ישראל שנקראו ראשית נברא העולם. אם כן, תכלית הבריאה היה רק בשביל ישראל וגם נשמותיהם חלק ה', לכן נקראו מעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר "נצר מטעי" וכו' (ישעיה ס. כא').
ב', אמרו רז"ל בגמרא: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. (פסחים קיח.).
ג', ידוע מה שאמר דוד המלך עליו השלום "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" (תהלים סב. יג'), מדה כנגד מדה, למען יבין שזהו בהשגחת ה' ויחזור בתשובה.
ד'. אמרו רז"ל במסכת סנהדרין (צב.) גבי חיל סנחריב שמתו על ידי ששמעו שירת חיות הקודש, ועל ידי זה יצאה, נשמתן. וטעם הדבר כמו שכתב הגאון בדברי שאול בפרשת לך לך דידוע שיש כח בשיר לעורר כל כך עד כלות הנפש. וכבר כתבו סופרי הקורות שלפעמים בנסעם בים שמעו קול משוררים בקול נעים להפליא, ואם לא היו המלחים מתופפים בתופים למען לא ישמעו קולם אז היו מתים מרוב המתיקות. ולכן אפשר לומר בזה שרצו המלאכים לומר שירה כדי שישמעו מצרים נעימות קולם, ועל ידי זה ימותו, בלא צורך לקריעת ים סוף, וכמו שהיה בחיל סנחריב. אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעין בים ואתם מבקשים לומר שירה? דהיינו בני שהטביעו אותם המצריים בים, ואתם רוצים לומר שירה, להרוג את המצריים על ידי שישמעו את שירתכם? לא ולא, מידה כנגד מידה לא בטלה ולכן צריך שימותו אף הם במים ולא במיתה אחרת.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.