ולא קרב זה אל זה כל הלילה | פרשת יהדות

ולא קרב זה אל זה כל הלילה

"וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה": (פרשת בשלח יד. כ')
אמרו רז"ל במסכת מגילה (י. ע"ב) ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות יד-כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה. באותה שעה ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה. אמר להם הקב"ה: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפניי?

וקשה מי הכריח לרז"ל לפרש המקרא על המלאכים ולהוציאו מידי פשוטו, דהיינו שלא נתקרבו המחנות ממש, שלא נתקרבו מחנה מצרים אל מחנה ישראל? והעניין הוא, כי אם שנים הולכים זה מול זה ומשתדלים בעצמם להתקרב אחד אל השני ולא הגיעו זה לזה, שייך לומר ולא קרב זה אל זה. אך כשאחד רודף וזה בורח, כמו כאן שהמצריים לבדם היו משתדלים להתקרב לישראל היה לו לומר ולא קרב מצרים לישראל? וכיון ששינה הפסוק הכרחה הגמרא לומר שהמדובר הוא על המלאכים.
אך זאת קשה, כי מדבריהם משמע שלא רצה ה' בטביעת המצריים ולכן אמר מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? והלא בצאת ישראל ממצרים צווה להם לעשות תחבולות כדי שהמצריים ירדפו אחריהם, כמו שפרשו על הפסוק "ויהי בשלח" וכו' (שמות יג. יז'). ואם רצה ה' לקרע הים לישראל, כביכול יכול לקרעו מבלי להטביע המצריים, כמו שעשה בירדן, ועוד הרי כתוב 'באבד רשעים רנה" (משלי יא,י), ולמה דאג ה' על מפלתם? (עיין בסנהדרין לט:) וכדי לתרץ את זה אפשר לומר על ידי שנקדים ארבע הקדמות.
א', ידוע מאמר רז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלוקים", בשביל ישראל שנקראו ראשית נברא העולם. אם כן, תכלית הבריאה היה רק בשביל ישראל וגם נשמותיהם חלק ה', לכן נקראו מעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר "נצר מטעי" וכו' (ישעיה ס. כא').
ב', אמרו רז"ל בגמרא: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. (פסחים קיח.).
ג', ידוע מה שאמר דוד המלך עליו השלום "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" (תהלים סב. יג'), מדה כנגד מדה, למען יבין שזהו בהשגחת ה' ויחזור בתשובה.
ד'. אמרו רז"ל במסכת סנהדרין (צב.) גבי חיל סנחריב שמתו על ידי ששמעו שירת חיות הקודש, ועל ידי זה יצאה, נשמתן. וטעם הדבר כמו שכתב הגאון בדברי שאול בפרשת לך לך דידוע שיש כח בשיר לעורר כל כך עד כלות הנפש. וכבר כתבו סופרי הקורות שלפעמים בנסעם בים שמעו קול משוררים בקול נעים להפליא, ואם לא היו המלחים מתופפים בתופים למען לא ישמעו קולם אז היו מתים מרוב המתיקות. ולכן אפשר לומר בזה שרצו המלאכים לומר שירה כדי שישמעו מצרים נעימות קולם, ועל ידי זה ימותו, בלא צורך לקריעת ים סוף, וכמו שהיה בחיל סנחריב. אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעין בים ואתם מבקשים לומר שירה? דהיינו בני שהטביעו אותם המצריים בים, ואתם רוצים לומר שירה, להרוג את המצריים על ידי שישמעו את שירתכם? לא ולא, מידה כנגד מידה לא בטלה ולכן צריך שימותו אף הם במים ולא במיתה אחרת.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

שטן מלפנינו ומאחרינו
שטן מלפנינו ומאחרינו

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ

קרא עוד »
מזונותיו של אדם
מזונותיו של אדם

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא: (שמות טז ד')

קרא עוד »
בין הפטיש לסדן
בין הפטיש לסדן

בפרשת בשלח מוצאים אנו את הויכוח האמוני הראשון בעולם שהתרחש על ים סוף, ההיסטוריה מלמדת שעם ישראל חי תמיד במצב של בין הפטיש לסדן עם

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »