ואני אקשה את לב פרעה | פרשת יהדות

ואני אקשה את לב פרעה

 וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (פרשת וארא ז. ג')

חקרו המפרשים בעניין עשרת המכות ועל מה שהתעולל ה' בפרעה להכביד את לבו ולהחטיאו בעל כורחו ולהענישו אחר כך שלא כדין, וזה דבר שאין השכל סובלו. כי הלא "צדיק ה' ורחמיו על כל מעשיו" והוא הפותח שער לשבים, ולא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה. היכן הבחירה החופשית? היכן ואתה תמשול בו? היכן הנה אנוכי נותן לך את החיים ואת הטוב ובחרת בחיים? היכן כל השאלות היסודיות הללו?

זו שאלת ר' יוחנן במדרש, גם הרמב"ם בעקבות מדרש זה שואל, מה היא אשמתו של פרעה? וכן האבן עזרא, הרמב"ן וכן הרמב"ם בהלכות תשובה, ר' יוסף אלבו – בספר העיקרים, הספורנו ועוד אחרים, אין הוגה דעות בעם היהודי שלא נתן דעתו בעניין זה!

ואין ללמד זכות על פרעה ולומר, שמה שהוא שעבד את ישראל זה כביכול לקיים את גזירת בין הבתרים, ואדרבה אולי עוד יטען שמגיע לו שכר על כך שמקיים הוא את גזירת ה'. שהרי לכל ידוע שעשה את מעשיו מתוך רשעות לשמה!

את גזירת כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, וכל הבת תחיון, הסלקציה בין הבנים לבנות! וכן, ויאמר אל עמו הנה בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה וכו'. וכן נרפים הם  תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר. ובסוף הפרשה כאשר אומר משה לפרעה, כצאתי את העיר אפרש את כפי אל ה' הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ, ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תראון מפני ה' אלוקים.

וגם כאשר הוא אומר חטאתי הפעם, ואני ועמי הרשעים. לכאורה הנה הוא שב בתשובה, גם אז אומר משה, את המכות אני מביא בצווי ה' אך אני יודע שאתה עדיין עומד ברשעך. וזה שאתה אומר חטאתי זה לא מפני יראת שמים אלא מיראת העונש ואין בלבך לשנות את דרכך.

בכל אופן ולמרות הכל עובדה היא, אם ה' מחזק את ליבו היכן חופש הבחירה?   

רבותינו בגמרא במסכת סוכה (נב.) אמרו, כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו. וכוונת חז"ל בזה היא, שכל מי שהוא במעלה גדולה יותר מבחינה רוחנית, ממילא יצרו גדול יותר, והדבר טעון הבנה, מדוע דווקא זה שעמל בעבודת ה', ראוי הוא שיהיה לו יצר הרע גדול יותר, הלא טבעי היה אילו היה הדבר להיפך, שכמה שמתרגל האדם להכניע את יצרו, ממילא יצרו מתכופף שפף והולך עד שיאבד לגמרי.

ההסבר לכל זה הוא, שאחר שאדם גדל וגדל בתורה וביראת ה', לאט לאט היצר הרע מתבטל ממנו, ואם ישאר היצר הרע באותה דרגה בה הוא היה קודם לכן, הרי ממילא הוא מתבטל לגמרי עד שלאותו אדם לא תהיה יותר בחירה בין טוב לרע, כי יש לו כעת רק יצר טוב. לכן עשה הקדוש ברוך הוא שיצר הרע יגדל עם האדם, ואז יהיו הכוחות אצל האדם מאוזנים, שיצר הרע יהיה תמיד כנגד יצר הטוב, ואז תמשיך לאדם ההתמודדות היום יומית בעבודת ה', להביאו לחיי העולם הבא.

ומעתה מובן הפסוק "ויחזק ה' את לב פרעה" אחרי שפרעה רואה את הנסים שעושה ה' יתברך לבני ישראל, ממילא התבטלה אצלו הבחירה בין טוב לרע, כי מי שוטה שיראה נסי נסים לפניו, ויודע הוא כי המכות רק גדלות והולכות, ומי יודע אם לא יפגעו גם בו באופן אישי, ועדיין אינו שומע בקול ה'?

על כן זה כנגד זה ברא אלוקים, וחיזק את לבו של פרעה כדי להגדיל את יצרו הרע, ופרעה הרשע ממילא בוחר תמיד ברע, כמו שהיה קודם ראיית הנסים שעשה ה'.

הגמרא במסכת סוכה מספרת על אביי, שפעם אחת שמע אדם שאומר לאשה אחת, בואי ונלך בדרך ביחד. שמע כך אביי, ואמר בלבו, אם הם הולכים יחד, שמא הם הולכים לדבר איסור, והיה גם הוא הולך בדרך אחריהם והיה חושש שמא הם באים לעשות איסור. הלך אחריהם כמה פרסאות עד שהגיעו לפרשת דרכים, והיו צריכים להיפרד אחד מהשניה, אמרו זו לזה, עוד דרך ארוכה יש לכל אחד מאיתנו, וחבל שאנו נאלצים ללכת כל אחד לחוד, שאם היינו הולכים בצוותא היתה ההליכה נעימה יותר. וכך נפרדו זו מזה. אמר אביי לעצמו, אילו הייתי אני נמצא במקום אותו האיש, שמא הייתי חס ושלום נכשל בעבירה, ואילו אותו אדם לא נכשל. והצטער הרבה על זה, עד ששמע זקן אחד את אביי מתאונן על כך, שלמרות גודל קדושתו עוד הוא עלול לחטוא, ואמר לו, כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. כי הכל לפי האדם, שכמה שהוא גדול יותר, נותן לו השם יתברך יצר הרע גדול יותר שתהיה לו התמודדות.

לכל אדם יש את כוחות הנפש להתמודד עם יצר הרע שלו, ואל לו לאדם לומר בלבו, לי יש יצר הרע גדול ואיני יכול לעמוד כנגדו, כי היא היא עצת היצר, שמוכן שיאמרו עליו הכל, ובלבד שישמעו בקולו. אין מושג כזה. אם יש לאדם יצר הרע, עליו לדעת כי בלי ספק הוא יכול לעמוד כנגדו, ואין מביאין לו לאדם נסיון שאינו יכול לעמוד בו. וכל אדם יכול כל ימיו לנצח את יצר הרע תמיד.

ועוד אפשר לומר, כי ישנם חוטאים שמן השמים עוזרים להם לחזור בתשובה, כמו שאנו מתפללים, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך, ויש חוטאים שהגדישו את הסאה עד כדי כך שנשלל מהם הסיוע ומן השמים לא יעזרו להם, ורק עליהם להתעורר מעצמם לעשות תשובה. הקדוש ברוך הוא אמר למשה לך והודיע לפרעה, שהרחיק לכת ברשעתו. ויענש מן השמים שלא יסייעו בידו לחזור בתשובה, "כי אני הכבדתי את לבו", לבו כבד, כי מן השמים לא יסייעו בידו. אבל הבחירה לא נלקחה ממנו לחזור בעצמו בתשובה.

ואולי אפשר לומר שזו היתה טעותו של אלישע בן אבויה, כששמע את בת קול "שובו בנים שובבים חוץ מאחר", (חגיגה ט"ו) חשב שלעולם לא תתקבל תשובתו, ולא ידע כי לא נשללה ממנו הבחירה להתעורר בעצמו לתשובה ורק הודיעוהו משמים שלא יסייעו בידו.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

לתת אותה לכם מורשה | פרשת יהדות
לתת אותה לכם מורשה

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה: (פרשת וארא ו. ח'). פעמיים בתורה

קרא עוד »
גאולה מדינית ורוחנית | פרשת יהדות
גאולה מדינית ורוחנית

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי

קרא עוד »
הבטחת הקב"ה לעם ישראל | פרשת יהדות
הבטחת הקב"ה לעם ישראל

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: (פרשת וארא ו. ו'). הבטחת

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »