היזהרו בכבוד חברכם | פרשת יהדות

היזהרו בכבוד חברכם

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:" (פרשת דברים א. א')
אלה הדברים. לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל: (רש"י)

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל, במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב". ידוע ש"דיבור" הוא לשון קשה, ואכן פתח כאן משה רבינו בדברי תוכחה, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום: "במדבר", כשאמרו במדבר: "מי יתן מותנו בארץ מצרים… כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמות טז. ג'). "בערבה", שחטאו בבעל פעור בערבות מואבי. "מול סוף", כשהימרו בים סוף, (שמות יד. יא') וכך הלאה. "ולפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל" (רש"י) ויש להבין: הלא היה זה ארבעים שנה אחרי שהימרו בים סוף והתלוננו על הרעב לפני ירידת המן. ארבעים שנה לאחר חטא העגל וחטא המרגלים. לאחר תום כל הדור ההוא. נותרו רק שרידים שלא היו אז בני עונשין. והתוכחה לא היתה אישית, אלא כללית. ואף על פי כן.
ואילו היה מוכיחם בפירוש ולא ברמז? על כך שנינו: (ילקוט שמעוני) "לאחר ארבעים שנה רצה משה לומר להם לישראל: זכורים אתם
מה שאמרתם: היש ה' בקרבינו?! (שמות יז. ז') – אלא אמר משה: אם אני אומר להם כך הרי אני מלבין פניהם, ומלבין פנים אין לו חלק לעולם הבא… אלא הריני אומר לישראל: זכור את אשר עשה לך עמלק" והם יבינו מאליהם את התביעה בגינה בא עמלק.
משה רבינו עם כל היותו מנהיגם של ישראל, ידע לשמור על כבודם של ישראל, וכשבא להוכיחם עשה זאת ברמז, זאת כדי שחלילה לא יפגע ולו באחד מישראל. ואף במקום שיש מצוה להוכיח אחד את השני, כמו שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא", הרי שעלינו לדעת כיצד לעשות זאת בצורה שלא נפגע בכבודו של האדם.

וכיצד עושים זאת? כיצד נצליח להוכיח אחד את השני בלא לפגוע?

להבנת העניין נקדים משל למלך ששלט בכיפה ולו בן יחיד אהוב ומפונק, לימים ראה המלך כי הוא בא בימים, החליט ללמד את בנו יורש העצר את כל ענייני המלוכה, צבא, בטחון, כלכלה וכספים, חוק ומשפט, כדי להכשירו להיות למלך לאחר מותו.
ציווה המלך לקרוא למורים מומחים בעלי שם מהשורה הראשונה כדי שילמדו את בנו את כל הנצרך להכשירו להיות מלך.
לאחר תקופה של שלוש שנים של שקידה ומסירות הודיעו מוריו המומחים למלך כי בנו יורש העצר סיים את לימודיו בהצלחה, ואכן מוכן וכשיר הוא בכל המעלות ובכל התחומים וראוי הוא להנהגת הממלכה.
המלך שמח ביותר ובקש לפצותם על מאמציהם והצלחתם וקבע יום בו יחגגו לכבוד המאורע.
טרם צאתם של המורים מאת המלך, ביקש המורה המומחה למשפט לתת שיעור נוסף ואחרון לבן המלך ובקש שהות של שעה אחת.
נכנסו המורה ובן המלך לחדר סמוך, נטל המורה שוט והיכה את בן המלך חמש מכות נמרצות, בן המלך חזר לאביו כשהוא חבול ומוכה, ראה המלך וחרה אפו על המורה ובקש הסבר על מעשיו.
הסביר המורה ואמר: אדוני המלך, אתה הרי צווית אותי להכשירו להיות למלך ושופט הדן משפט צדק, והנה כשיבואו לפניו לדין עבריינים שונים עוברי דת המלך, הוא אמור לגזור את דינם ולהענישם כמה מלקות יִלקו, ובהיות היותו מפונק שמימיו לא חש עוצמתה וכאבה של מכה, יגזור סך של מלקות ואינו יודע כי ישנם אנשים שאחר שילקו חמש מלקות עלולים למות. ואילו כעת שספג ממני כמה מלקות ידע להעריך ולאמוד מהי כל מכה ומכה, שהרי חש זאת על בשרו, וממילא ידון דין אמת, וזאת אשר ציוויתני ללמדו, וכך עשיתי.
מכאן שאם אדם מבקש להוכיח את חברו עליו להרגיש ולחוש את עצמו במקומו, ועל זה אמרו חז"ל (פרקי אבות) "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו".

וכן "הוי דן את כל האדם לכף זכות". לפני שנוכיח את חברנו נבדוק את עצמנו אנו אם אין אנו נגועים באותו דבר, ואיך אנו היינו נוהגים במצבו לפי מה שהוא עובר כעת. וכמו שכתב הרב אלימלך מליז'נסק זצ"ל "אדרבה תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו" לראות את הטוב שבכל אדם. לכן תמיד נחפש את הטוב שבזולת כמו שכתוב: "וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך" ואז נזכה ש"יהי שלום בחילך שלווה בארמנותייך" אמן.

מאת: הרב דוד הכהן – אור דוד על התורה.

פוסטים נוספים באתר

קפידתו של צדיק | פרשת יהדות
קפידתו של צדיק

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: (פרשת דברים א. יב')וריבכם. מלמד שהיו רוגנים: (רש"י) הרידב"ז היה רבה של העיר סלוצק, וכידוע היה מהרבנים התקיפים, קנאי

קרא עוד »
כבוד תלמיד חכם | פרשת יהדות
כבוד תלמיד חכם

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: (פרשת דברים א. יב') איכה אשא לבדי. אם אומר לקבל שכר לא אוכל, זו היא שאמרתי לכם לא מעצמי

קרא עוד »
עונש המבזה תלמיד חכם | פרשת יהדות
עונש המבזה תלמיד חכם

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: (פרשת דברים א. יב')וריבכם. מלמד שהיו רוגנים: (רש"י) סיפר הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל, סיפור נורא שמעתי מפיו של

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »