וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: (פרשת מסעי לג. ב'.)
כשאומרים יהודי אומרים גלות, כמה גלויות עבר העם היהודי מראשית ההיסטוריה, כמה נדודים וסבלות עברו עליו בגלותו, האם זהו מקרה ההיסטוריה? האם יד הגורל המקרי בדבר?
פרשתנו מלמדת כי לא ולא, גלות זו אינה מקרית, ואינה רק אמצעי להגיע לייעד רצוף מכשולים, גלות זו היא מטרה בפני עצמה.מטרת הגלות עומדת מכוח אמיתותו של הבורא, בורא זה אשר דן את ברואיו על פי הצדק והיושר, אינו מוכן להפלות בין היהודי לגוי כאשר שני אלו עושים כנגד רצונו, הוא דבק בדין אמת אשר דורשת מכל בן אנוש להיות אחראי למעשיו ולשלם על מרידתו בבוראו, אך הבורא הזה מרובים רחמיו לבלתי הישג יד אנוש, מוצא הוא דרכים פתלתלות ועמוקות להקל את עול הדין מבניו ולהביאם לידי חיי נצח שלמים ביותר.
אחת הדרכים למירוק האדם עלי אדמות מחטאיו כלפי הבורא, היא הגלות שבאה לו או שמביא על עצמו, וכך בתיאור התורה מסע אחר מסע, כברת דרך ארוכה שעשו ישראל עד לייעדם, יש סוד גדול למירוק העוונות, סוד הבא לידי ביטוי בהרגשת האדם כי ייסורי הארעיות והגלותיות מכפרים על עוונותיו, ואכן זאת אחת סגולותיו של עם ישראל כעם וכפרט.
ועל כן כותב "הפלא יועץ" כי כשהולך אדם מביתו לבית הכנסת או לבית המדרש וקשה עליו הדבר מאוד ביום סגריר, או שיושב בבית המדרש ואינו מיושב כמו ישיבתו בביתו, עליו לקבל זאת באהבה ובשמחה, ויכוון שיהא זה גלות המכפרת עוון.
והוסיף האדמו"ר מלובלין זצ"ל, שגם מי שמחליף דירתו, וסובל צער גלות, הרי זה בא לו על עוון רציחה כמו מלבין פני חברו, וגם מי שמבולבל במחשבותיו ואין לו נחת בדירתו הנוכחית, סימן שלקוי בכך, ובכוונתו יתקן חטאיו.
שבע ייפול צדיק וקם
מסופר על אחד שבא לסטייפלער זצ"ל ואמר לו: רבנו, אני נכשל הרבה".
שאלהו הרב: "האם אתה גם מנצח?" ענה האיש: "אבל אני נכשל הרבה". שאלהו שוב הרב: "אבל לפעמים אתה כן מנצח?"
ענה לו שוב: "רבי, אולם הכישלונות רבים המה".
שאלהו שוב הרב: "בכל זאת, תענה לי האם לפעמים אתה כן מנצח?" או אז הבין התלמיד את שאלת הרב וענהו: "אמת, לפעמים אני מנצח".
אמר לו הסטייפלער: "ובכן, לך בכוחך זה, לך בניצחונות אלו המועטים, עליהם תשים לבך. מהם תשאב כוח ועידוד ותמשיך הלאה".
דברי הסטייפלער הם יסוד גדול ומכריע בתורה הקדושה, ועל כך רומזת התורה כאשר מפרטת את מסעי בני ישראל – ארבעים ושניים במספר. לומר לך, ההגעה אל המטרה, אינה הגעה כלל ועיקר, הדרך רצופה מכשולים, עליות ומורדות, ניסיונות ומשברים, תקוות ואכזבות, כל אלו יכולים למוטט את רוחו של האדם במסילה העולה בית אל, אבל מצד שני הכרחיים אלו להיות מכורח המציאות, ואין לך עליית מדרגה שאין לפניה ירידה העלולה לשבור את רוחו של האדם, זהו הניסיון הרצוף בחיי האדם בכלל והיהודי בפרט, התבוננות והבנת תפקידו של הניסיון, לאמר, העצמת האדם והגדלת דרגתו, עשויה להביא אותו בסופו לגאולתו הפרטית, והיא זו שתביא בסופו של דבר את עם ישראל לידי גאולה כללית, כזו ששורדת את כל המצוקות והתחזיות הקודרות.
לידיעה זו אימן הקדוש ברוך הוא את ישראל במסעותיהם במדבר, כי בלעדיה כל עלי נידף יכול למוטט את האומה והאדם, והיא ידיעה הכרחית ומהותית העולה גם מדברי החכם מכל אדם "שבע יפול צדיק וקם", כלומר, הצדיק יודע לנצל את נפילותיו ומתוכן לעלות במדרגות התורה והיראה, ואם כך יתנהג אדם וכך תביט האומה על מטרת ייעודה.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה
