הודאת המלאך | פרשת יהדות

הודאת המלאך

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (פרשת וישלח לב, כה-כט).

יעקב אבינו ניצל מלבן, ועדיין עמדה בפניו התמודדות כנגד עשיו, הוא התכונן למערכה בתפילה, בדורון ובהכנה לקרב. בתפילתו ביקש "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו" (בראשית לב. יב). בראש ובראשונה , הצילני מידו כשהוא מתחזה לאחי! ובערב ההתמודדות הגדולה, לפני הפגישה הגורלית, זומנה לו התמודדות נוספת: כאשר יעקב נותר לבדו מעבר הנהר, התגלה בפניו סמא"ל, שרו של עשיו, (רש"י בראשית לב. כה) מקור הרשע והרע, ונאבק עימו. היתה זו האבקות עקשנית, ממושכת. האבקות של שעות, בה "העלו אבק עד כסא הכבוד". (חולין צא ע"א) וכיצד התגלה לפניו, באיזו דמות. חלוקות הדעות בגמרא שם. האם כליסטים, שודד. או כתלמיד חכם, חבר וריע. הדמות המסוכנת יותר.
היתה זו האבקות איתנים. אדם מול מלאך, טוב מול רע, לבן מול כל השחור, האבקות עקרה בלא הצלחה. כי אין לרע כל שליטה על הטוב. אין לרע כל שליטה על יעקב! ובכל זאת, משהו קרה שם: "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו, ותקע כף רגל יעקב בהאבקו עימו". לא דבר רציני, לא שבר ולא סדק, אבל נקע קל. נקע שחלף עם חום השמש, (רש"י שם לב.) "ויבוא יעקב שלם". (בראשית לג. יח)
ומפרשי התורה הקשו, כיצד אמרה התורה שיעקב אבינו ניצח את המלאך והרי מפורש נאמר בפסוק, "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו" והוא נשאר צולע על ירכו. וא"כ איזה נצחון זה?

עוד יש להבין, כאשר המלאך מבקש מיעקב "שלחני", אומר לו יעקב "לא אשלחך כי אם ברכתני". ואמרו חז"ל שאיש זה שנאבק עם יעקב הוא שרו של עשו (רש"י שם פסוק כה) וא"כ מדוע יעקב זקוק לברכתו של שרו של עשיו ולא שולח אותו עד אשר המלאך לא מברך אותו?

עוד יש לשאול מה שאומר הכתוב: "וירא כי לא יכול לו" ואז "ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו". אם ראה שלא יכול לו, מדוע נקע את כף ירכו?

אפ"ל על פי דברי "המגיד ממינסק" זצ"ל, שביאר זאת בטוב טעם ודעת. כאשר רואים ששני בני אדם מתקוטטים ביניהם הרי שנצחון המנצח תלוי במהות הריב שבניהם. אם הריב הוא פיזי, על ידי תגרת ידיים וכל אחד מן הניצים מנסה בכוח זרועו להכניע את הצד השני, הרי ברור שהמכה את המכה האחרונה והמוחצת הוא זה שיכריע את הקרב ויהיה המנצח.

אך אם הויכוח בין הצדדים הוא ויכוח אידיאולוגי, רעיוני, ויכוח בדעות ובהשקפה, וכל צד מנסה בכוח לשונו לשכנע את הצד שכנגד בצדקתו על ידי סברות הגיוניות, על ידי נימוקים וראיות, אזי ברור הוא מעל כל ספק שמי שיצליח בסופו של ויכוח לשכנע את הצד שכנגד הוא זה שיהיה המנצח.

אך אם בעצומו של הויכוח האידיאולוגי, הרעיוני, אחד מן הצדדים ירים לא רק את קולו אלא אף את נחת זרועו וינהג באלימות פיזית נגד הצד השני, הרי שברור מעל כל ספק שהוא המנוצח ולא המנצח, כיון שמה שהביא אותו להיגרר לאלימות פיזית, זה בהיות שתמו לו בפיו המילים לשכנע את חברו בצדקת דרכו, ואדרבה טיעוניו של הצד השני משכנעים יותר עד אשר לא הותירו לזה ברירה אלא לנהוג כלפיו באלימות.

ובאמת על מה היה המאבק בין יעקב למלאך?

וי"ל כי המאבק בין יעקב לשרו של עשיו נסב על הברכות שברך יצחק את יעקב. עשיו טען: "ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה עתה לקה ברכתי" (בראשית כז, לו) ויעקב טען שיצחק חשב לברך את עשיו בטעות, כי כל מה ש"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו" (שם כה, כה) שהיה צד את יצחק ומרמהו בדבריו (רש"י) ואילו ידע יצחק את טיבו של עשיו לא היה מעלה בדעתו לברכו. זאת ועוד, גם אחרי שיצחק עמד על העובדה שברך את יעקב במקום לברך את עשיו לא גילה חרטה על הברכות אלא אדרבה אישר אותן, כמו שכתוב: "ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו וגו'" (שם כח, א).

ועיקרה של ברכת יצחק ליעקב היא: "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם" (שם כח, ד). הרי שעיקרה של הברכה היא הבעלות על ארץ כנען. זה שאמר יעקב למלאך, "לא אשלחך כי אם ברכתני", כי אם תודה לי על הברכות של אבי יצחק שקיבלתי אותם בדין, וארץ ישראל ניתנה לי בירושה לי ולזרעי. (ע"פ אלה הדברים).

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

בין צדיק לרשע | פרשת יהדות
בין צדיק לרשע

הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים: (פרשת וישלח לב. יב'). יעקב אבינו שב מחרן, מעשרים

קרא עוד »
על מה פחד יעקב | פרשת יהדות
על מה פחד יעקב

הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים: (פרשת וישלח לב, יב). קשה, הלא ה' הבטיח ליעקב

קרא עוד »
יחוד ה' | פרשת יהדות
יחוד ה'

וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »