דיני אמירת ברכת לבנה, קידוש לבנה בנוסח אשכנז

ברכת הלבנה

ברכת הלבנה הינה ברכה שתיקנו חז"ל לברך כל חודש בזמן התמלאות הלבנה והוא הזמן של חציו הראשון של החודש וכתוב בספרים שברכה זו יאמר בשמחה רבה, כי בזמן זה מקבילין ישראל פני אביהם שבשמים. 

ונחלקו הפוסקים מה היא הגדרתה של אותה ברכה, דעת הפרי מגדים וכן דעת הילקוט יוסף שהיא ברכת השבח. הברכי יוסף כתב שהיא ברכת המצוות. אולם בשו"ת שבות יעקב כתב שהיא ברכת הראיה, כמו הברכה על הזיקין (כוכב היורה כחץ באורך השמים) שנתבאר בשו"ע סימן רכ"ז שהיא ברכת הראיה וכן משמע מהרמב"ם והרי"ף שמנו את הברכה על הלבנה עם שאר ברכות הראיה.

זמן אמירתה 

*זמן אמירתה כשיחלפו שלושה ימים מעת לעת מזמן המולד לאשכנזים, או שבעה ימים מעת לעת ממן המולד לספרדים. עד לט"ו ימים מעת לעת מזמן המולד לספרדים, או עד שיעברו ארבעה עשר ימים ושמונה עשרה שעות ועשרים ושתיים דקות מזמן המולד לאשכנזים.

גם אותם שמברכים ב-ז' לחודש, במדינות שבימי החורף קשה לראות את הלבנה יברכו מ-ג' לחודש ברגע שרואים את הלבנה (ילקוט יוסף).

אם רואה ציבור שמברכים בליל ז' לחודש וחסרים כמה שעות עד שיעבור ז' ימים מעת לעת מהמולד, כתב בילקוט יוסף שאין להקפיד על השעות ויברך עמהם. 

*המצווה נוהגת רק בלילה ואפילו לא בבין השמשות (משנה ברורה) שאז נהנים מאורה (רמ"א)

אולם לספרדים כתב בילקוט יוסף, שזמן זה הוא רק לכתחילה ובחודשים שזמן הברכה מצומצם אפשר לברך החל מהשקיעה כל זמן שהלבנה ראויה שיאותו לאורה, אולם קודם השקיעה אין לברך.

זמנים שאין לאומרה 

*בחודש אב, עד תשעה באב אין לאומרה, שזהו זמן אבלות וצער (רמ"א וילקוט יוסף).

אולם דעת הגאון מוילנא וכן נהג החזו"א שראוי לברך קודם תשעה באב משום מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה.

*בחודש תשרי ראוי לאומרה במוצאי יוה"כ שזהו זמן שנמצאים בשמחה, וכתב ברמ"א שאין לאומרה קודם יוה"כ, שזהו זמן צער על העוונות. אבל בביאור הלכה הביא את דעת הלבוש שאדרבה, יש לאומרה קודם יוה"כ, כי אולי המצווה הזאת תטה את הכף וכן דעת הגאון שעדיף להקדים.

וכתב בילקוט יוסף שכיון שנחלקו מה הוא מנהג ירושלים, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. 

*במוצאי תעניות וכן במוצאי תשעה באב, ישנה מחלוקת אם לאומרה, דעת הרמ"א שאין לאומרה. (למעט אם אירע שלא אמרה עד מוצאי תענית אסתר שיש לאומרה כי השעה עוברת, ט"ז) אולם דעת המג"א וכן דעת רוב האחרונים, שאפשר לאומרה גם במוצאי תעניות ואפי' במוצאי תשעה באב, אלא שיש להקפיד לאכול מעט קודם אמירתה וכן ללבוש המנעלים במוצאי תשעה באב, מלבד יום הכיפורים שאין צריך לאכול לפני האמירה מתוך השמחה הרבה על שיצאו מהדין ונמחלו עוונותיהם.

אמירתה במוצ"ש

עניין גדול הוא לאומרה במוצאי שבת (וכן במוצאי יו"ט, מ"ב בשם אליה רבה) וכתוב על כך שמי שזוכה לאומרה במוצ"ש, רואה ברכה באותו החודש. (מגיד מישרים) 

אולם יש מצבים שבהם עדיף לאומרה בחול מלהמתין למוצ"ש :

*אם מוצ"ש יחול לאחר י' לחודש, יברכו ביום חול, כי חששו חז"ל שיהיו ב' עד ד' לילות שהלבנה תתכסה בעננים ויבואו להחמצת המצווה.

*אם מוצ"ש חל ביו"ט, יש מהאחרונים שברכו ויש שנקטו שלא לברך והכרעת הרמ"א שאין לברך ובמקום צורך גדול יעשה שאלת חכם.

דעת הגאון מוילנא שאין להקפיד כלל על אמירתה במוצ"ש ואדרבה עדיף לברך כמה שיותר מוקדם מעת שהגיע זמנה (ג' לחודש) (מעשה רב וכן היא דעת הב"ח).

מי הם החייבים בברכת הלבנה

*כל איש מישראל צריך לומר את ברכת הלבנה ואפילו קטן בן שש או שבע (תלוי בחריפותו, אחרונים.) צריך לחנכו לומר הברכה.

*נשים פטורות מברכת הלבנה כדין כל מצוות עשה שהזמן גרמן (מג"א, יעויין בחוכמת שלמה שהקשה על כך שלא תלוי בזמן אלא במילוי הלבנה והוי כמו ברכת שהחיינו על פרי שמתחדשת בכל שנה אבל אינה נקראת מצות עשה שהזמן גרמא) ואפילו אישה שרוצה לברך לא תברך, א. כי הם גרמו את הפגימה (של"ה) ב. כי זו מצווה שאין בה מעשה וכל מצוות עשה שהזמן גרמא שאין בה מעשה נשים לא מקיימות כלל. (חכמת שלמה, נידון דומה קיים בהבדלה יעויין במג"א סוף סימן רצ"ו)

*סומא, רוב האחרונים נקטו שסומא חייב ובטעם הדבר נקטו לשתי סיבות, הראשונה, שהברכה נתקנה על חידוש הלבנה שנהנים העולם מאורה. טעם נוסף, שאף הוא נהנה שע"י אורה מראים לו את הדרך. אולם דעת הרדב"ז שסומא לא יברך כי צריך שיראנה. 

והביאור הלכה מכריע, שראוי שיבקש מאחר שיוציא אותו בברכה עצמה ואת שאר הפסוקים יאמר בעצמו.

אולם בילקוט יוסף נוקט כשיטות שסומא לא יברך, אפילו אם נמצא בציבור שמברכים.

*אבל בימי אבלו, רבו הדעות ופרטי הדינים בזה וכדאי לשאול שאלת חכם כדין כל מנהגי האבלות…

אמירתה במעומד

צריך שיאמרנה מעומד (טור), משום שבעת ברכת הלבנה מקבילים את פני השכינה ואין זה כבוד לשכינה (סנהדרין מב.) ומי שאינו יכול בלי להישען ישען, כמעשה שהיה עם מרימר ומר זוטרא (שם. וביד רמה על הש"ס) ומ"מ כתב הרעק"א בשם התורת חיים שמי שיכול שלא להישען אסור לו להישען.

בעת שמברך צריך ליישר את רגליו שיהיו צמודות (שו"ע)

ההסתכלות בלבנה

נחלקו הפוסקים מתי צריך להסתכל על הלבנה. יש שכתבו שעד סוף סדר הברכה יסתכל בלבנה (כנה"ג). יש שכתבו שעד גמר הברכה עצמה, אבל בפסוקים לא יביט כלל וכלל והחמירו בזה מאוד (חרדים). ויש שכתבו שאפילו בשעת הברכה לא יביט אלא רואה אותה פעם אחת סמוך לברכה ואח"כ לא יביט וכך ראוי לעשות (מגן אברהם בשם השל"ה וכן פסק בילקוט יוסף).

בדיעבד, אם לא הסתכל על הלבנה כלל, דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש וואזנר שיצא ידי חובה.

אמירתה תחת הגג 

אין לקדש את הלבנה תחת הגג (רמ"א בשם הגהות אלפסי) והטעם משום שקידוש לבנה הוא כקבלת פני השכינה ואין זה דרך כבוד שיעמוד תחת הגג.

דין זה הוא לכתחילה, אבל במקום הצורך (כגון חולי או מזיקין) יכול לברך בביתו דרך החלון או הפתח ועדיף שיפתח החלון אפילו אם החלון שקוף.

מותר לקדש הלבנה כשעומד תחת ענפי האילן (ילקוט יוסף)

הסתכלות על הלבנה דרך חציצה

*נתכסתה בענן או שרואה דרך מחיצה שאין ניכר ממנה בוודאות צורת הלבנה או שלא ניכר בוודאות שהיא גלויה דיה כדי להאיר ולהנות ממנה בני אדם אין לברך

*אם נתכסתה מקצתה דעת האחרונים להקל ולברך (אשל אברהם, תרומת הדשן ועוד.)

*נתכסתה הלבנה בענן דק או במחיצה שקופה באופן שניכרת צורתה וניכר שאורה מאיר ומהנה, לאשכנזים מותר לברך (ולכתחילה עדיף בלא שום חציצה) והספרדים נהגו שלא לברך אא"כ יש חשש שיפסיד הברכה לאותו חודש (ילקוט יוסף)

*אם ניכר שתוך כדי הברכה עומדת להתכסות, כתב במ"ב שאין לברך וכתב על זה ר' שלמה זלמן אויערבך שזהו רק לכתחילה, אבל במקום הצורך יכול לברך  וכן הוא בסידור ר' יעקב עמדין ובילקוט יוסף.

אמירתה בציבור

מעיקר הדין מותר לאומרה אפילו ביחידי (פרי חדש), אלא שלכתחילה צריך לאומרה ברוב עם והיינו בשלושה (חיי אדם כלל ס"ח) ומצווה מן המובחר בעשרה, משום ברוב עם הדרת מלך וגם כדי שיוכלו לומר אחר סדר הברכה קדיש 'על ישראל'. אך מ"מ אם רוצה לעשות בעשרה לא יאחר בשביל זה משום זריזין מקדימין. אולם בשביל שלושה ימתין עד ליל י' לחודש משום חשיבות ברוב עם הדרת מלך. אך לא ימתין אחרי י' לחודש, משום החשש שמא תתכסה הלבנה ויחמיץ המצווה.   

ובמקום שאומרה יחידי, כתב באגרות משה שעדיף לאומרה בשתיים, משום שנראה יותר שיוצא לקראת מלך ולא כמי שנזדמנה לו הלבנה.

ק"ש של ערבית או קידוש לבנה מה קודם

קריאת שמע קודמת לקידוש לבנה, משום שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. 

אולם אם יש חשש שלאחר קריאת שמע הלבנה תתכסה וע"י כך ימנע מלקיים את המצווה (כגון שזמן המצווה קצר או בימי החורף אף בשלושה ימים קודם סוף זמנה), יברך על הלבנה קודם קריאת שמע ואיפה שבודאי יפסיד את המצווה רשאי להפסיק אפילו באמצע קריאת שמע ועדיף בין הפרקים (נודע ביהודה מובא בבאור הלכה)

קטן שהגדיל לפני אמצע החודש

כתב ר' שלמה זלמן אויערבך שיוכל לברך קודם שהגדיל, מפני שגדול המברך חיובו הוא מדרבנן ואף הקטן חייב מדרבנן בחינוכו ועל כן אין הבדל בחיוב בין קטן לגדול (וכן כתב ר' חיים קנייבסקי) 

אולם בילקוט יוסף כתב שאם הגדיל לפני אמצע החודש אין לברך בעודו קטן אלא ימתין עד שיגדיל ויהיה מצווה ועושה ואפילו יפסיד הברכה בציבור בשביל כך.

אופן הריקוד באומרו הפס' כשם שאני רוקד וגו'

בעת אומרו ג' פעמים את הפסוק כשם שאני רוקד כנגדך וגו', ירקוד שלושה פעמים (רמ"א) וצריך להיזהר שלא יכפוף את ברכיו, שלא יראה כמשתחווה לירח, אלא יזקוף באצבעותיו (באר היטב בשם של"ה).

טעם אמירת עלינו לשבח בסיום סדר הברכה

לאחר סדר הברכה נוהגים לומר עלינו לשבח, כדי שלא יראה שמברכים ללבנה כעובדי עבודה זרה, לכך אומרים את עלינו לשבח שיש בו הפסוק "כי הוא אלוקינו אין עוד", ללמדך שמשבחים את הבורא על הלבנה ולא את הלבנה בעצמה.

שירה וריקודים אחר הברכה בכל השנה ובתשעת הימים

כתב ברבנו בחיי והביאו הרמ"א, שנוהגים לעשות שמחות וריקודים בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין, כי מתפללים ובטוחים שלעתיד לבוא כנסת ישראל תחזור להידבק בבעלה שהוא הקב"ה כמו הלבנה שחוזרת ומתחדשת עם החמה.

האחרונים נקטו שאפשר לשיר בתשעת הימים לאחר קידוש לבנה (שו"ת ישכיל עבדי והגרח"ק) אולם דעת ר' שלמה זלמן להחמיר ולא לשיר.

דינים נוספים חפש באתר

ברכה על סיגרים אמריקאים

האם מותר לדחות טבילה

שאל את הרב

דף הבית פרשת יהדות

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר