לא בטוח בכלל שלפני מאות שנים, אי שם בתקופת ההשכלה באירופה שפרצה כתוצאה של עידן הנאורות, רבני יהדות אירופה דמיינו להיכן יגיע רעיון "החרדיות" שהומצא כנגד מהפכת ההשכלה. ספק רב אם הם ראו בעיני רוחם את המתחולל כיום בארץ הקודש, בה התפתח מגזר חרדי עצום מימדים, שמכיל בקרבו עולמות של תורה בקנה מידה רחב, מוסדות חינוך מפוארים וערים גדולות שכולן חרדיות מלא-מלא.
כבר 76 שנה, מאז מלחמת העצמאות והקמתה של מדינת ישראל (ולמעשה – כבר הרבה קודם), מתחולל מאבק איתנים בין הציונות לחרדיות, בין כור ההיתוך החילוני הפתוח לבין זה החרדי המסתגר, בין הלאומיות הציונית השואפת למדינה עצמאית וחזקה ולהיות עם ככל העמים – לבין היהדות החרדית השואפת לשמירת הגחלת המסורתית ולהדיפת רעיונות זרים המנסים למצוא את דרכם לליבו של היהודי הדתי.
כיום, עשרות שנים לאחר העברתו של הרעיון החרדי מאירופה לארץ ישראל, ניצב המגזר החרדי בגאון כשהוא פזור מדן ועד באר שבע, משמר את הרעיון והדרך ומעביר את הגחלת היהודית מדור לדור כשהיא מוקפת בחומות שהוקמו בעמל רב במטרה לשמור עליה היטב, פן תיכבה מעוצמתן של רוחות זרות הנושבות בחוץ בחוזקה.
סקירה כללית על מימדי הציבור החרדי
רצינו לצלול לעומק הנתונים של החברה החרדית, שגדלה במספרים עצומים עם השנים והולכת ונעשית עם השנים לחלק אינטגרלי ממדינת ישראל ומוסדותיה. אז נכון לשנה זו, המגזר החרדי מונה כ-1,320,000 אזרחים במדינת ישראל ועומד על קצב גדילה של 4% בשנה, ממוצע של 6.5 נפשות לכל משק בית. קבלו נתון מדהים נוסף שמציג הציבור החרדי, שמעיד על צעירותה של החברה החרדית: הגיל החציוני בה עומד על 16.
הציבור החרדי מיושב במדינת ישראל ב-7 ערים מרכזיות שרובן ממוקמות באזור מרכז הארץ: העיר החרדית המובילה היא עיר הבירה – ירושלים, ומיד אחריה מגיעות בני ברק, הממוקמת בין רמת גן לפתח תקווה, מודיעין עילית שנמצאת בהרי בנימין וסמוכה לעיר החילונית מודיעין, בית שמש בהרי יהודה, אלעד שהוקמה בין הרי השומרון למרכז הארץ, ביתר עילית שבגוש עציון הסמוך לירושלים ואשדוד, העיר הגדולה של מחוז הדרום בישראל.
בנוסף לשורת הערים המרכזיות הזו, ניתן למצוא גם שכונות חרדיות שהתפתחו במספר ערים נוספות ברחבי הארץ, כגון: פתח תקווה, בת ים, רחובות, נתניה, צפת, חיפה, רכסים, אופקים ואפילו בתל אביב, עיר העסקים והבילויים המובילה בישראל, שסופרת כ-10,000 תושבים חרדים.
המגזר החרדי מתחלק, בישראל ובעולם כולו, ל-3 זרמים מרכזיים: חסידים, ליטאים וספרדים. במקביל לשלושת אלה, אפשר לצייר את קוויו של זרם נוסף שהתפתח שבשנים האחרונות, זרם המכונה "חרדי מודרני".
מה יש יותר – חרדים שמרנים או חרדים פתוחים?
בהכללה רחבה, ניתן לחלק את המגזר לשניים: חרדים שמרנים וחרדים פתוחים. אלה ואלה מגדירים עצמם כ"חרדים", אך בעוד הראשונים נלחמים בכל שינוי או מודרנה כלשהי, האחרונים יאפשרו לשינויים מסוימים להיכנס למעגל חייהם ויתאימו עצמם לדור הנוכחי בו הם חיים, במידה מסוימת.
אך גם בתוך החלוקה הרחבה הזו, של החרדים השמרנים והחרדים הפתוחים, נצטרך לבצע פריסה נוספת של הסוגים בתוך שני הזרמים המרכזיים: אולטרה שמרנים, שמרנים, חרדים עם 'נגיעות' מודרניות וחרדים מודרנים. המאפיינים – שחלקים דקים ביותר – בין הזרמים השונים, לעיתים רבות לא יובנו לעיניים זרות. ע"פ נתונים עדכניים, סך השמרנים והאולטרה-שמרנים יחד מהווים הרוב במגזר החרדי ועומדים על כ-60% מכלל החברה, כאשר היתר נוטים אל זרמי החרדים המודרנים או בעלי ה'נגיעות' מודרניות.
סוגיית ליבה: היחסים המורכבים של הציבור החרדי עם האינטרט
בעוד כדור הארץ כולו, או לפחות כמעט כולו, עושה שימוש תכוף – שלא לומר שימוש תלותי – באינטרנט, והעולם כבר דוהר למחוזות הבינה המלאכותית שעומדת במרכז תשומת הלב העולמית כיום, עד לפני שנים מעטות – המגזר החרדי עוד השתרך הרחק מאחור בשימוש באינטרנט.
בשנים בהם הפך המחשב למוצר נפוץ בכל בית, החלו מנהיגי המגזר החרדי להילחם בתופעה, ובמשפחות להן היה מחשב בבית – הילדים הוזהרו שלא לספר אודותיו מילה במוסדות החינוך, פן יבולע להם לולמשפחותיהם. שנים ספורות לאחר מכן, פרצו לעולם הטלפונים החכמים הראשונים שעוד בתחילה היו פשוטים יחסית, אבל אז הושק האייפון הראשון של חברת אפל, וכל יושבי תבל פגשו את הפלא המודרני שמאפשר להכניס את כל מה שצריך, מעניין וחשוב בעולם – לתוך כיס החליפה או הבקיטשע הקטן שלכם.
ועכשיו למספרים המדהימים: בשנת 2008, רק 28% מהמגזר החרדי עשה שימוש באינטרנט, ורק ל-10.3% היה בביתם מחשב עם חיבור לאינטרנט. כיום, רק 15 שנה אחרי, המצב שונה לחלוטין. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסמו בשנתון החברה החרדית לשנת 2022, לפחות 66% מהחרדים עושים כיום שימוש באינטרנט, ובמילים אחרות: כשני שליש מהמגזר החרדי – והמספרים רק הולכים וגדלים. לפי נתוני המכון החרדי 'אסקריא', המספרים אף גבוהים יותר ומגיעים לכדי 74% מכלל המגזר החרדי שמשתמש באינטרנט.
נתון לא פחות מדהים מאלה מספר לנו כי כיום, אחד מכל 5 חרדים מחזיק סמארטפון בכיסו האחורי. ולמה זה כל כך דרמטי, אתם שואלים? כי המספרים האלה מטפסים בעקביות ובמהירות, למרות הצהרות הרבנים נגד השימוש באינטרנט, המלחמה שהתנהלה ועדיין מתנהלת בעיתונות החרדית וב"פשקעווילים" שעל גבי הקירות ברחוב החרדי ולמרות המחאה החריפה כנגד בעלי סמארטפונים וכל מי שמחזיק "אייפון ודומיו" כפי שאומר הביטוי הפנים-חרדי.
האינטרנט מסונן – הוואטסאפ פחות
כאמור, המספרים הם מדהימים בהיקפם וגדלים בהתמדה ובעקביות, אך כאן המקום להסתייג ולציין שאופן השימוש באינטרנט של המגזר החרדי הינה שונה לחלוטין מזה של הציבור הכללי בישראל, והדבר בא לידי ביטוי במספר דברים:
אינטרנט מסונן. ע"פ נתוני מכון 'אסקריא', כ-86% מכלל המשתמשים באינטרנט בציבור החרדי, עושים זאת עם אינטרנט מסונן ברמה כזו או אחרת. "מסונן" – משמע: סינון תכנים בעייתיים להשקפה החרדית או לאמונה הדתית, כמו גם סינון תכנים שאינם נחוצים לאדם החרדי הזקוק לאינטרנט לצורכי עבודתו. בתוך המרחב של האינטרנט המסונן, קיימות דרגות שונות של רמות סינון: ישנם סינונים חזקים מאד המאפשרים לגולשים רק קבלת מיילים ופונקציות מינימליות נוספות, וכך ובמקביל ישנם מגוון סינונים קלים יותר, החוסמים רק אתרים בעייתיים, כאלה המכילים תוכן מתירני או שאינו צנוע, וכן תכני כפירה או מיסיון.
רשתות חברתיות. מה מקומו של המגזר החרדי ברשתות החברתיות? גם כאן רואים עליה עקבית בנתוני השימוש של החרדים ברשתות החברתיות. רבים מהם פועלים בהן תחת פרופילים פיקטיביים אך ככל שחולפים השנים, הקהילות החרדיות ברשתות החברתיות הולכות וגדלות וגולשים חרדים רבים כבר לא מרגישים צורך "להתחבא" תחת פרופיל עלום-שם או מזוייף.
מבין כולן, הרשת החברתית הפופולרית ביותר במגזר, ובפער, היא הווטסאפ. בעוד בציבור הכללי זו אפליקציית מסרונים, המשמשת לכל היותר לקבלת עדכונים מהגן של הילד ולקבוצות משפחה או עבודה קטנות, הרי שבציבור החרדי מדובר על כלי חברתי לכל דבר ועניין, כלי עצום היקפים, עם אלפי קבוצות ווטסאפ גועשות, קבוצות תוכן רחבות היקף, וקבוצות חדשות ואקטואליה עמוסות משתתפים. בווטסאפ החרדי תוכלו למצוא כתבות ארוכות, ספרים, עיתונים, כתבות ופאנלים מערוצי הטלוויזיה, סרטונים מכל זירה חדשותית בארץ, קבוצות עדכונים על מגוון נושאים ותחומים, וכמובן את הקבוצות הפופולריות מכולם – מגוון רחב של ערוצי 'נייעס' (חדשות, באידיש) שמספקים אקטואליה שוטפת, אך נקיה ונטולת עדכונים שאינם מותאמים להשקפה החרדית, לאורך היממה. ע"פ הנתונים של חברת בזק, שמתפרסים בכל תחילת שנה, כ- 54% (!!) מבני המגזר משתמשים בווטסאפ.
תופעת הסטטוסים בווטאספ
תחום נוסף בתוך הווטסאפ, שמקביל לקבוצות הרבות וההמוניות, שמתפתח בקצב אדיר ומשמש כמפעל של ממש הוא "הסטטוסים", שכבש את פסגת הבמה ברחוב החרדי ורק הוא בפני עצמו משמש כרשת חברתית פרטית ועסקית. אמירה משעשעת שנפוצה אומרת כי אם תאמר לי את מספר הסטטוסים שמופיעים לך באנשי הקשר, אגיד לך עד כמה חרדי אתה…
במגזר הכללי, תופתעו או שלא לשמוע, הרבה מאד משתמשים לא שמעו כלל על ה"סטטוס" בווטסאפ, ואלה ששמעו – ספק אם הם מייחסים להם משמעות. בעולם החרדי המקביל, מתנהלים חיים שלמים רק בסטטוס. אז מהו הסטטוס של הווטסאפ? ובכן, הכירו את החלופה שיסדה ווטסאפ ל"סטורי" שקיים באינסטגרם. בדומה לו, גם הסטטוס בווטסאפ עולה ל-24 שעות ולאחר מכן נעלם, וכמו באינסטגרם – גם הוא נמדד בכמויות של צפיות ועל פיהם הפרסום בו מתומחר. כחלופה לאינסטגרם, לכל משתמש בווטסאפ בעולם החרדי קיימים עשרות ואולי מאות אנשי קשר שמעלים סטטוסים לאורך היום, ועם הזמן הפכה זירת הסטטוסים לעולם עסקי ועולם תוכן פעיל, תוסס וגועש. בסטטוס החרדי תמצאו אושיות רשת, עמודי בידור חרדיים, אמנים חרדים, גופי תקשורת מגזריים, וכמובן את השיתוף היומיומי של משתמש הווטסאפ החרדי על המתחולל בחייו, ממש כמו בסטורי של האינסטגרם.
אחרי שהבנו שהווטסאפ הפך לכלי התקשורת והעסקים הראשון במעלה במגזר החרדי, נראים יתר הרשתות החברתיות ככאלה שמתקשות לצבור פופולריות ברחוב החרדי, אם כי עדיין ניתן למצוא חרדים גם בהם. ההסבר המתבקש לכך הוא כמובן היכולת להפריד בווטסאפ את התקשורת הבין-חרדית מהתקשורת הכללית. החרדים יתנהלו בקבוצות נפרדות שבהן תישמר ההשקפה החרדית, הדרך וההקפדה על צניעות וסינון תכנים. לעומת הווטסאפ, באינסטגרם, בפייסבוק ובטיקטוק לא תוכלו לסנן ותקבלו את כל התוכן שהעולם מציע לתוך המכשיר שלכם – ואת זה הציבור החרדי, ברובו, ממש לא רוצים לקבל.
מצבם של הרשתות החברתיות בציבור החרדי
ועדיין, כאמור, גם ברשתות החברתיות האחרות קיימים חרדים – ולא מעט. הרבה אחרי המעצמה החרדית בווטסאפ, משתרכות הרשת החברתית פייסבוק ואפליקציית המסרים טלגרם במקום השני עם 12 ו-11 אחוזים בהתאמה, אחריהם מגיעים אינסטגרם וטוויטר עם 7% כל אחת, ולבסוף טיקטוק – הפופולרית בעולם – שמחזיקה בנתח שוק קטן של 5% בלבד במגזר החרדי. בפייסבוק קיימות מספר קהילות חרדיות, שמונות כמה אלפי אנשים, וגם בטוויטר קיימים שורה לא קטנה של אושיות חרדיות, עיתונאים ואנשי תקשורת.
אתרים ואושיות רשת. את גזרת אתרי החדשות מובילים 3 אתרים גדולים: כיכר השבת, בחדרי חרדים וחדשות JDN. בנוסף, קיימים עוד מספר אתרים קטנים יותר, כשכולם יחד מונים קרוב ל-20 מיליון כניסות (כך ע"פ נתוני חברת ניטור תעבורת האינטרנט 'סימילרווב'). ברשתות החברתיות, וכבר נגענו בזה קודם, קיימים גם אושיות רשת פופולריות, שצברו במשך השנים קהל של עשרות אלפי עוקבים ועוקבות – רובו בני המגזר החרדי כיום או לשעבר – ונהנות מעוקבים מגוונים אך נאמנים, שמחפשים במכוון את התוכן עם הטאץ' החרדי או הדתי שהאושיות יודעות לספק להם, אושיות שבעצמן גדלו כחלק אינטגרלי מהמגזר, למדו במוסדותיו ומכירים לעומק את הניואנסים, את גבולות המותר והאסור ואת נפשות עוקביהם הרבים.
החרדים באינטרנט – בשביל להישאר
בעבר, עם פריצתו של האינטרנט לעולם ועידן הסמארטפונים, נהוג היה לשאול – האם קיימים חרדים ברשת. בימינו, כאשר כמעט כל העולם משתמש באינטרנט, המציאות השתנתה לבלי היכר והשאלה העדכנית היא: כמה חרדים יש ברשת ואיפה הם נמצאים. כמו שראינו בסקירה לעיל, הם שם, במקומות רבים, ובמספרים הולכים וגדלים.
בעבור חברות במשק הישראלי, עסקים, משרדי ממשלה, רשתות מזון, אתרי טיולים ואטרקציות – ומי לא בעצם – שרוצים להגיע למגזר החרדי, שמחזיק בכוח צריכה אדיר שצומח כל העת, לבצע פרסום אפקטיבי, יעיל ורווחי ולמקסם את הפוטנציאל שלהם בשורותיו – חשוב מאד להכיר את אופן השימוש של המגזר החרדי באינטרנט וברשתות החברתיות, את הקבוצות, האתרים, הפלטפורמות והמקומות בהם החרדים "מסתובבים" ברשת, ואת המאפיינים המרכזיים וקווי המתאר של גולשים חרדים ברשת.
ובעיקר, ומעל הכל, למפרסמים פוטנציאליים קריטי לדעת ש"חרדיות" בנויה על שפה שלמה של ניואנסים דקים עד בלתי נראים ותרבות שלמה שבנויה על שפה פנים-מגזרית עמוקה ורחבה. ולכן, כדי לתקשר עם המגזר החרדי בצורה יעילה, מתאימה והולמת – על המפרסמים להכיר היטב את אותם ניואנסים דקים, ואף רגישים בחלקם, ולפנות למגזר בשפה חרדית, מותאמת, נקייה וראויה.
