גאולה מדינית ורוחנית | פרשת יהדות

גאולה מדינית ורוחנית

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה: (פרשת וארא ו. ו’ – ח’).

והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. ארבע לשונות גאולה נאמרו בפסוקים וכנגדן נתקנו ארבע כוסות ששותים בליל הסדר.
ולכאורה בפסוק מופיעה לשון גאולה נוספת: “וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ” מדוע אם כן לא תיקנו לנו כוס חמישית?
וי”ל שארבע לשונות גאולה הראשונות התקיימו ביוצאי מצרים עצמם, ואילו הלשון החמישית “והבאתי” לא התקיימה בהם אלא בבניהם אחריהם, בהיות שנגזר עליהם למות במדבר בעקבות חטא המרגלים ועקב כך נדחתה הבטחה זו לדור הבא.
כמו כן מצינו במקום אחר; כשעמדו עם ישראל על הים אמרו: “עד יעבור עמך ה’ עד יעבור עם זו קנית” (שמות טו, טז) שאלו חז”ל מה פשר כפילות זו והסבירו (ברכות ד.) “עד יעבור” זו ביאה ראשונה, דהיינו בימי יהושע, “עד יעבור” זו ביאה שנייה, בימי עזרא. מכאן אמרו: עם ישראל היו ראויים שיעשה להם נס בביאה שנייה כשם שנעשה להם בביאה ראשונה אלא שגרם החטא. אם כן מה עם הנבואה, האם בגלל החטא התבטלה? ודאי שלא! וכבר כתב הרמב”ם (הלכ’ יסודי תורה פ”י ה”ד) “כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר” אלא שרק נדחתה לדור אחר שיהיה ראוי לנבואה זו.
ויתכן לומר גם הסיבה נוספת, שהרי ארץ ישראל לא תמיד הייתה בידנו. ממצרים יצאנו לחירות עולם; התורה היא “מורשה קהילת יעקב” (דברים לג, ד) ומלווה אותנו לאורך כל הדורות, בכל זמן ובכל מקום. אבל ארץ ישראל לא תמיד הייתה בידנו, בזמנים מסוימים גלינו מארצנו ונתרחקנו מאדמתנו, ויתכן וזו הסיבה שחז”ל לא תיקנו לנו כוס חמישית בליל הסדר.
ועל ארבע לשונות הגאולה שנתקנו עליהם ארבע כוסות אומרת המשנה בפסחים (פרק י. משנה ז’). מזגו לו כוס שלישי, מברך על מזונו. רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר. בין הכוסות הללו, אם רוצה לשתות, ישתה. בין שלישי לרביעי, לא ישתה:
וכתב ר”ע מברטנורא: בין שלישי לרביעי לא ישתה. שלא ישתכר ושוב לא יוכל לגמור את ההלל. ואם תאמר כבר משוכר הוא שהרי שתה כל רצונו בתוך הסעודה, יין שבתוך המזון אינו משכר, ושלאחר המזון משכר:
ובעיקר תוספות יום טוב הביא דעות לבין כוס ראשונה ושניה, בין הכוסות. בין ב’ ראשונים לב’ אחרונים רשב”ם: וכתב ב”י דאפשר לומר דאף בין הא’ לב’ לא ישתה כדי שלא ישתכר וימנע מעשות הסדר וקריאת ההגדה. והא דנקט בין ג’ לד’ ולא ביאר בין א’ לב’ משום דמלתא דלא שכיחא היא להיות אדם שותה כ”כ קודם אכילה. והרי”כ כתב דיין שלפני המזון אינו משכר. וכ”כ רשב”ם: א”כ מה הדגש דוקא שלא לשתות בין כוס שלישית לרביעית?
הכוס השלישית היא כנגד ‘וגאלתי’ אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, זוהי גאולה פיזית כדי להיות כעם עצמאי.
הכוס הרביעית היא כנגד ‘ולקחתי’ אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים: זוהי הגאולה הרוחנית של עם ישראל. זה כנגד קבלת התורה במעמד הר סיני, כאשר עם ישראל הכריזו פה אחד “כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע” ובאותו מעמד נאמר להם: היום הזה נהיית לעם”.
ועתה יובן, כשם שאסור להפסיק בין כוס שלישית לרביעית, כך אסור להפסיק ולהשיח את הדעת ולעשות מחיצה בין ‘וגאלתי’ – גאולה פיזית’ מדינית לבין ‘ולקחתי’ – גאולה רוחנית. אלא הא בהא תליא!
כל מה שזכינו לגאולה פיזית מדינית זה רק בגלל המטרה העילאית של גאולה רוחנית. “היום הזה נהיית לעם”!

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

ואני אקשה את לב פרעה | פרשת יהדות
ואני אקשה את לב פרעה

 וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (פרשת וארא ז. ג’) חקרו המפרשים בעניין עשרת המכות ועל מה שהתעולל ה’

קרא עוד »
לתת אותה לכם מורשה | פרשת יהדות
לתת אותה לכם מורשה

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה: (פרשת וארא ו. ח’). פעמיים בתורה

קרא עוד »
הבטחת הקב"ה לעם ישראל | פרשת יהדות
הבטחת הקב”ה לעם ישראל

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: (פרשת וארא ו. ו’). הבטחת

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות