מה היא 'ברכת החודש'
חכמים תקנו ברכה מיוחדת שיברכו בה את החודש הבעל"ט ושיכריזו באיזה יום הוא חל. ואומרים אותה בשבת שלפני ראש חודש, בתפילת שחרית לאחר קריאת התורה. טעם התקנה, כדי להודיע לכל הציבור מתי ראש חודש (יראים ואור זרוע), כדי שיזהרו בהלכות 'ראש חודש' (אור זרוע). נוסח ברכה זו מופיע בסידורים.
האם צריך לעמוד באמירת 'ברכת החודש'
אע"פ שאין בברכה זאת משום קידוש החודש (יראים), שהרי קידש הלל הזקן את כל ראשי החודשים, ועוד שהרי אין בזמננו בי"ד מוסמך כפי שנדרש לקידוש החודש (מחצית השקל), מ"מ המנהג הוא לעמוד בשעה שאומרים 'ר"ח פלוני יהיה ביום וכו", זכר לקידוש החודש שהיו עושים בעמידה (מג"א).
הרעק"א תמה, מה המקור לכך שקידוש החודש היה בעמידה, אדרבה בריש פ"ג דר"ה משמע שהיו מקדשים את החודש בישיבה. ובספר דעת תורה תירץ ע"פ דברי האשכול, שכותב האשכול, שכל מקום שכתוב 'לכם', לומדים מספירת העומר שיהיה דינו בעמידה וה"נ כתוב "החודש הזה לכם" (אשכול הל' ברכת ההודאה סימן כ"ג ויעויין באגרות משה, שענה מספר תירוצים נוספים).
המנהג שהש"ץ מחזיק הספר תורה בברכת החודש וטעמו
בשעת אמירת 'ברכת החודש', אוחז החזן את הספר תורה בידו (מחצית השקל), והטעם כי ע"י שמחזיק הס"ת בשעת אמירת התחינות והבקשות, יתקבלו התחינות והבקשות לרצון (מקור חיים). ובט"ז כתב, שעושים כן לכבוד התפילה (ויעויין במחצית השקל סי' צ"ו). באגרות משה הביא טעם נוסף למנהג זה, שהוא זכר לקידוש החודש, שכתוב בתוס' שאם לא היו להם עשרה, היו מקדשים את החודש כשאוחזים ס"ת בידם.
האם הש"ץ מחזיק ס"ת בברכת החודש כשעושה טירחא דציבורא
יש להקפיד על מנהג זה (שו"ת אפרקסתא דעניא), גם אם ע"י הקפדה על החזקת הס"ת יגרם טירחא דציבורא, כגון שיש מנין אחר שמחכה לקרוא אחריהם בתורה, עדיין יש להקפיד על המנהג ויחכו עד שיגמרו את ברכת החודש במנין הראשון (ר"ח קניבסקי).
האם מוציאים במיוחד ס"ת מהארון לברכת החודש
אם שכחו והחזירו הס"ת לארון לאחר הקריאה, אין להוציאו שוב ויותר טוב שיאמרו בתפילת מנחה, לאחר קריאת התורה (מקור חיים).
לפני ברכת החודש מכריזים מתי הזמן המדויק של המולד
נכון לדעת את זמן המולד המדויק לפני שמכריזים את היום שחל בו ר"ח, כי זה עיקרו של החודש, מה שמתחדשת בו הלבנה (שערי אפרים, ערוך השולחן ומקור חיים).
אולם אם אין להם לוח, סגי במה שיודעים את היום שחל בו ר"ח (שערי אפרים).
חודשים שאין אומרים בהם ברכת החודש
- בשבת שלפני ר"ח תשרי, אין מברכים את החודש, כי אין צורך להזכיר על יום זה, מפני שיום זה הוא יו"ט של ר"ה וידוע לכל (שער הציון). וסמך לדבר, משום שנא' 'בכסה ליום חגנו' (מג"א).
- בשבת שקודם ר"ח אב, יש מקומות שנהגו שלא לברך החודש (מג"א בשם כנה"ג) והטעם משום שזה חודש של פורענות (מ"ב). אבל בשערי אפרים כתב, שהמנהג בזמננו בכל המקומות, שמברכים אף בער"ח אב.
כשמברכים בער"ח אב אומרים, 'ר"ח מנחם אב', אע"פ שאינו מעיקר שמו של החודש, אלא שאומרים כן לנחמה, שלעתיד לבוא יהיה חודש אב לחודש של שמחה (ערוך השולחן).
נושאים נוספים באתר
מאת הרב חיים דב רוט-כולל עטרת שלמה אחיסמך
