בהיסח הדעת

בהיסח הדעת | פרשת יהדות

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה: (פרשת צו ו. ב').
ידוע הדבר שכל מעלה וגדולה ועשירות אינה באה לאדם אלא בהיסח הדעת, שאם לא יבקשנה ולא ירדפנה אז תבוא אליו מאליה, מה שאין כן אם ירדפנה להשיגה תברח ממנו.
והעניין יובן על פי המסופר באדם אחד חשוב שנהפך עליו הגלגל, והיה בעירו אדם אחד עשיר גדול ונדיב הרבה. ויום אחד נדחק זה האדם הרבה והיה זקוק לעשרה זהובים. חשב בלבו שילך אצל אותו עשיר הנדיב ויקח ממנו עשרה זהובים, הן בהלוואה הן במתנה. וכשבא להיכנס לבית העשיר לא הניחו השומר להיכנס כי לא הכירו, ולכן חשב בלבו להמתין ברשות הרבים סמוך לפתח עד שיצא העשיר מביתו ללכת לחנות ולדבר עמו על עניין זה.
וכן היה שהמתין האיש ונסמך על כותל החצר של העשיר תחת חלון אחד, והנה השפחה של בית העשיר זרקה אשפה מהחלון לרשות הרבים, ונשפך עליו כל האשפה, כי היא לא ידעה שיושב אדם תחת החלון.
האיש הצטער מאד, ומרוב צערו קם ממקומו לחזור לביתו, בדרך הילוכו מצא מרגלית יקרה ומכר אותה באלף דינרי זהב. האיש שמח מאד על זאת, ואמר בלבו שבני אדם עשו אותו אשפה, והשם יתברך קיים בו: "מאשפות ירים אביון".
והנה לאחר שנה שנתיים נדחק שוב לכסף, וחשב ללכת לאותו עשיר לקחת ממנו עשרה זהובים, וכשהגיע לבית העשיר, השומר לא היה בפתח והדלת הייתה פתוחה, אולם כשבא להיכנס נצנצה מחשבה בלבו שכדאי יותר שלא יכנס לבית העשיר, אלא ישב תחת החלון כפי שהיה בפעם שעברה, והשפחה תזרוק עליו אשפה, ואחר כך יתקיים בו "מאשפות ירים אביון", וימצא שוב מציאה.
וכן עשה האיש שישב תחת אותו חלון והמתין שישפכו עליו אשפה… אולם למזלו לא שפכו עליו, ולאחר שעתיים יצא העשיר מביתו ללכת לשוק, ומצא את האיש יושב תחת חלונו על הקרקע.
שאל אותו העשיר: מדוע הינך יושב בחוץ ולא נכנס לביתי, והרי היום אין שומר בפתח שימנע אותך להיכנס? השיב לו האיש: באתי לכאן שיעשוני אשפה, כי כך וכך היה מעשה, ולכן אני ממתין גם היום שיקויים בי "מאשפות ירים אביון".
אמר לו העשיר: טעות היא בידך, כי בפעם הראשונה האשפה והמציאה באו לך בהיסח הדעת, שלא נתכוונת שיעשוך אשפה, ולא חשבת שתמצא מציאה, אלא באה לך מן השמים, אך עתה שאתה רוצה להשיג זאת מדעתך ורצונך, לא תהיינה לך לא אשפה ולא מציאה, אלא זו וזו יברחו ממך.
וכן העניין כאן, כל גדולה ומעלה ועשירות, צריך שיבואו מאליהן לאדם, לא שיהיה הוא רודף אחריהם, ולא יועילו לו האופנים וההמצאות שיעשה להשיג אותם. וזהו שאמר הכתוב: "זאת תורת העולה" – העלייה של האדם, הן של שררה הן של עשירות, צריכה להיות "היא העולה", כלומר היא מצד עצמה שתהיה מאליה, ולא שהאדם ירדוף אחריה כדי להשיגה (עוד יוסף חי).

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »