לאורך ההיסטוריה, מנהיגי העם היהודי התאפיינו בתכונה מובהקת: לקיחת אחריות מלאה על מעשיהם. במשנה מקופלת ההבנה אודות חשיבותו המכרעת של כל רגע בחיי האדם היהודי. האמירה "אם אין אני לי מי לי" אמורה להדהד באוזני כל יהודי כסיסמת חיים מנצחת- הבחירה בידך, ואתה תקבע את מידת ההצלחה בחייך הרוחניים. הפסוק "אם אין אני לי, מי לי", מקורו בדברי הלל הזקן במשנה, מסכת אבות פרק א' משנה י"ד: ”הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי.” על פי פשט הדברים, הכוונה של הלל הזקן היא: "אם לא אדאג לעצמי, מי ידאג לי, לגופי ולרוחניותי"? ונשאלת השאלה, האם הלל הזקן, הענוותן הגדול, דאג אך ורק ל…עצמו?
הלל מדבר על חשיבות ה'אני' כדי להכשיר את היהודי לתפקידו
למרבה הפלא, דווקא האדם שהיה ידוע כענוותן הגדול, הלל הזקן, כפי שנאמר במסכת שבת, דף ל' ע"ב: "תנו רבנן, לעולם יהא אדם ענוותן כהלל, ואל יהא קפדן כשמאי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד ב'). דווקא הוא מדבר על חשיבות ה'אני' ועל מרכזיותו של האדם היהודי. הסיבה לכך היא פשוטה: החשבת האדם באה כדי להכשיר אותו לטובת מילוי תפקידו עלי אדמות. האדם היהודי, ורק הוא, הוא המסוגל למלא את תפקידו האישי.
מפרשי המשנה, ובעיקר רבינו עובדיה מברטנורא, רואים בדברי הלל מסר המזרז את האדם לצבור זכויות לקראת העולם הבא. לכן, עומק כוונת הפסוק היא: אם לא אדאג לזכויותיי ולמצוותיו, מי יעשה זאת עבורי? וגם כאשר אני צובר זכויות, עדיין לא קיימתי אלא מעט ממה שמוטל עליי. ואם לא עכשיו אימתי? שכן, רק בעולם הזה ניתנת האפשרות לקיים את המצוות ולאסוף זכויות, ובעולם הרוחני, כל זה כבר לא אפשרי.
פירוש השפת אמת על דברי הלל
ה"שפת אמת" מביא נופך משלו על דברי המשנה: "כי כל איש נברא על דבר מיוחד. ומכל מקום לא להיות לעצמו, רק לבטל מעשיו להכניס עצמו לכלל ישראל, והוא כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל". השפת אמת עומד על תחושת השליחות המיוחדת הנובעת אך ורק מתוך הידיעה ש"אם אין אני לי מי לי". כל אדם צריך להאמין בעצמו ולהיות מודע לכוחותיו ולגובה הרוחני אליו הוא יכול להגיע, אך יחד עם זאת עליו לזכור את הפסוק שלאחר מכן "וכשאני לעצמי מה אני", כל כוחו של האדם נובע מבורא העולם.
פירוש הרמב"ם על דברי הלל
הרמב"ם מביא זווית מעניינת נוספת:
"אם אין אני לי, מי לי"-אם לא אקנה את המעלות והמידות הטובות בימי הבחרות, מתי אקנה אותן? בימי הזקנה זה כבר יהיה קשה יותר לסור מהתכונות הרעות, כי הקניינים והמידות השתרשו בנפש. ולכן כתב "אם לא עכשיו אימתי", עכשיו זה הזמן הנכון לעמול על תיקון המידות, כאשר האדם עוד צעיר, גמיש ופתוח לשינויים.
לסיכומם של דברים
מדברי הלל הזקן, ניקח כולנו מוסר: הזמן המושלם להשתנות הוא… היום!
אנו לוקחים לעולם הבא אך ורק את המעשים הטובים, החסדים שעשינו עם הבריות, התפילות שהתפללנו והתורה שלמדנו. הם המלווים אותנו בעולם העליון ומלמדים עלינו זכות. אך אם אנחנו לא נדאג לכך ולא נעורר את נפשנו, לא תועלנו שיחות הנפש ודברי המוסר, אלא אם כן אנו עצמנו נחליט שברצוננו להשתנות. משל למה הדבר דומה? לתרנגולת אפורת כנפיים, מלוכלכת ומאובקת בעפר. כל הטפיחות מבחוץ לא יועילו לה, עד שהיא תפרוש בעצמה כנפיים ותתנער מן הלכלוך.
דברי הלל הזקן הם הזמנה עבורנו להתעורר, ולנער את עצמנו מן הקיפאון, כי רק בידנו הדבר.
