אין צו אלא לשון זירוז | פרשת יהדות

אין צו אלא לשון זירוז

צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ: (פרשת צו ו. ב').
"אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות". (רש"י).

כיון שהמצווה נועדה לדורות, (קרבן עולה) הרי היא צריכה זירוז, לבל תתישן אלא תהא נעשית תמיד מתוך התלהבות והתחדשות, שטבע הבריות, דבר החוזר חלילה, סופו שנעשה דבר שבשגרה, ונעשה כמצוות אנשים מלומדה, וכל חביבותו הולכת ומתמעטת. לפיכך אומרים אנו בתפילת שחרית, "אשרינו מה טוב חלקנו… ואומרים בכל יום פעמיים באהבה". אשרנו וטוב חלקנו בזה, שאם כי אנו אומרים "שמע ישראל" פעמיים בכל יום, בכל זאת הרינו אומרים זאת "באהבה", מתוך התלהבות, רעננות והתחדשות תמידית.
וכל זה נאמר בדור שניתנה בו התורה והמצוות, קל וחומר לדורות הבאים כשהמצוות כבר נעשות ומתקיימות זמן רב וממילא חסר בהתחדשות שהייתה בזמן הציווי הראשון, לכן צריך זירוז מיוחד ולכל הדורות הבאים.

מסופר על החפץ חיים

שהגיע פעם אחת לעיר לידא. כאשר התאספו אנשי העיר לשמוע את דבריו, סיפר: פעם נכנסתי בעיר מגורי ראדין למקווה, והמים היו קרים. שאלתי את בעל בית המרחץ מדוע המים כל כך קרים? והוא ענה לי: רבי, את כל המים שהיו בדוד החם שפכתי למקווה. ניגשתי אל הדוד החם ומיששתי אותו, ונוכחתי לדעת שהדוד של המים החמים פושר. עכשיו הבנתי מדוע המים הפושרים ששפכו ממנו לתוך המקווה לא הצליחו לחמם את מי המקווה הקרים, כי מים פושרים אין בכוחם לחמם מים קרים. פניתי אל בעל המרחץ והסברתי לו: שבשביל לחמם את מי המקווה הקרים צריך שהמים ששופכים מהדוד החם יהיו רותחים, ורק באופן זה יתחממו המים הקרים שבמקווה. "עת צרה ליעקב" – פנה החפץ חיים לקהל בלהט, ואמר: הרבה מאחינו פרשו מדרך התורה והקור והקיפאון מהתורה והמצוות השתלטו על דרך חייהם. מוטל עלינו לנסות ולהצילם, לנסות ולקרבם ולחמם את ליבם בחומה של היהדות. ובאיזה דרך נצליח??? רק כאשר נהיה אנחנו מים חמים ולוהטים באש של קדושה וטהרה, ורק כאשר ליבנו יהיה ער לכל דבר שבקדושה, אז נוכל להעביר חום זה גם לליבותיהם של אחינו הטועים, ולחמם את לבם ולקרבו לאבינו שבשמים.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה

פוסטים נוספים באתר

מגביה שפלים | פרשת יהדות
מגביה שפלים

עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה: (פרשת צו ויקרא ו. יד')מנחת פתים. מלמד שטעונה פתיתה: רש"י חסה התורה

קרא עוד »
אתערותא דלתתא | פרשת יהדות
אתערותא דלתתא

וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ

קרא עוד »
בהיסח הדעת | פרשת יהדות
בהיסח הדעת

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה: (פרשת צו ו. ב').ידוע הדבר שכל מעלה וגדולה ועשירות אינה באה לאדם אלא בהיסח הדעת, שאם לא יבקשנה ולא ירדפנה

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »