אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' (פרשת בשלח ט"ו א').
אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (משלי לא, כו): פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקדוש ברוך הוא אלא ישראל, ברא אדם הראשון ולא אמר שירה, הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה, וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה, וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה, כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם, מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: אז ישיר משה ובני ישראל, הוי: פיה פתחה בחכמה, אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה. (שמות רבה כ"ג. ד')
עד התרחשותו של הנס הגדול של קריעת הים, המצרים רדפו אחרי בני ישראל, "וייראו מאוד… ויאמרו המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר, מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים", (שמות יד, יא.). היתה חרטה בלבם על הכל, עד שבקשו לחזור למצרים לעבדות, וחלקם בקשו לקפוץ אל הים ולהתאבד, והנה הקדוש ברוך ברחמיו ובחסדיו, קרע את הים לגזרים, ובני ישראל עוברים בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, וכשעוברים הם, נפלו חומות המים על צורריהם והים פלט גופותיהם אל החוף, ואז בני ישראל נושאים את שירתם ועל כך נאמר במדרש שהקדוש ברוך הוא היה מצפה לשירה זו.
ובאמת יש לשאול מה המיוחד בשירה זו עד כדי שהיה הקדוש ברוך הוא מצפה לה?
לכשנתעמק בשירת עם ישראל נגלה איפוא ששירתם היתה לא על המהפך שאירע כהרף עין במצבם, שהרי בשירתם לא הזכירו כלל את הצלתם ממצרים, את הסרת האיום מעליהם, את הנקמה באויביהם, את שיחרורם מהעבדות. על מה כן שוררו? "אשירה לה', כי גאה גאה! ה' איש מלחמה! ימינך ה' נאדרי בכח! מי כמוך באלים ה'! ה' ימלוך לעולם ועד"!
יש כאן הסחת דעת מכוונת של עם ישראל מכל הצלתם, מסכנת השבתם לעבדות עולם! על מה כן הם משוררים? על אמונתם האבסולוטית בבורא עולם, והעמדת כבוד שמים בראש מעייניהם, כי רק לה' התהילה, ועיניהם נשואות להמשך דרכם לנחול את הארץ הטובה, ולא לשם מנוחה ונחלה, לא כדי להשיג חירות ועצמאות, לא בכדי לשבת איש תחת גפנו ותאנתו ולחיות חיי שלווה, אלא: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידך". כדי לזכות להשראת שכינה.
אשר על כן לשירה זו היה הקדוש ברוך הוא מצפה, כאשר כל תחושותיהם של עם ישראל חברו יחדיו ויצאו מגרונם כאיש אחד, בשירת אמונה והודיה לבורא עולם גואלם, וזכתה שירה זו להיות שירה נצחית שתיאמר תמיד עד בוא גואל שנאמר אז ישיר ישראל, ישיר תמיד, גם בעתיד.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
