שימוש במעלית, כתב בספר אפיקי מים (קיצור הלכות יחוד עמוד קכ"ד) כשאין בשהיה בה שיעור טומאה, (ושיעור טומאה לעניין יחוד נע בין דקה לשלש דקות לערך, ותלוי גם כן באם הייתה בין המתיחדים הכרות מוקדמת), מותר מעיקר הדין לאיש ואישה לעלות ולירד בה אפילו אינה נעצרת בכל קומה.
ואם השהות בתוכה היא ממושכת יותר משיעור טומאה, כגון בבנין רב קומות, אין היתר אלא כשאפשר לפתחה מבחוץ כמו שהוא ברוב ככל המעליות.
אך ברור שמוטב להניח לאישה לעלות קודם ולהמתין עד לשוב המעלית ולעלות בה לבדו, ויש מחמירים מן הדין בכל האמור מטעם שבאיסור יחוד חששו גם לעצם הקרבה, ומן הראוי להחמיר כדבריהם בפרט במעליות קטנות המיועדות לארבע נוסעים, כך שנמצאים עומדים בסמוך זה לזו.
יחוד איש עם שתי נשים וכדומה
יחוד במשך כל הזמן השהות בה בין שתי נשים ואיש אחד, וכל שכן שני אנשים ואישה אחת, וכל שכן שני אנשים ושתי נשים, אין צריך להחמיר, והטעם שאף לבני ספרד שאסור הוא רק מדרבנן, ויש לסמוך על שיטת המקילים שאין איסור יחוד במעלית.
יחוד במעלית שקופה
במעלית שקופה, כגון באולמי שמחות, כתב בספר אפיקי מים (שם) יש להקל גם באיש ואישה לבדם, והטעם כיון שאפשר לראותם מבחוץ, נחשב כיחוד בפתח פתוח לרשות הרבים, שמותר.
יחוד במעלית בשעות שאין תנועה
מעלית בבתי מגורים או בתי עסק בשעות שאין שם תנועת אנשים, כתב (שם) הגם שאפשר לפתחה מבחוץ, אין להקל אלא כשאין שוהים בה כשיעור טומאה, (בין דקה לשלש דקות), והעצה שלא להגיע לידי שהיה ממושכת, היא שיעצור את המעלית מידי כמה קומות עד שיגיע לקומה בה חפץ.
