פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: (פרשת פנחס כה. יא')
הגאון רבי אליהו מוילנא זצ"ל ביאר את הפסוק על דרך הרמז שאמרו ב"מחצית השקל":
האות האמצעית בתיבת 'מחצית' היא 'צ' שרומזת על "צדקה", האותיות ח – י הסמוכות לה מצדדיה רומזת שמי שקרוב לצדקה הוא – חי. והאותיות המרוחקות ממנה לצדדים מ – ת מרמזות שמי שרחוק מן הצדקה נחשב כמת ח"ו כפי שאמרו "צדקה תציל ממוות".
ואילו בפנחס נאמר "השיב את חמתי מעל בני ישראל" במילת 'חמתי' האותיות מ – ת קרובות, ואלו האותיות ח – י רחוקות. לפיכך אם לא היה פנחס מקנא את קנאת ה', היו בני ישראל מתחייבים כליה ח"ו ולכן אמר הקב"ה "השיב את חמתי", כלומר הכניס אותיות "חי" בתוך ה"מת" והרחיק את גזירת ה"מת" מעל בני ישראל.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
