וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (שמות כה. א-ב)
פרשת תרומה פותחת במילים: "דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה". תרומה, נותנים או לוקחים? תרומה נותנים, תורמים. מדוע איפוא משתמשת התורה בלשון לקיחה?
התשובה פשוטה והיא: אין הבורא יתברך זקוק לנדבותיו ותרומותיו של אדם, לו הכסף ולו הזהב. אדרבה, הרי הוא מקור הכל, והוא חפץ לתת ולהיטיב עוד ועוד. אלא מאי, מבקש הוא ממך שתמציא לו סיבות להיטיב לך. תן לו תרומה כביכול, כדי שיוכל להעניק לך כפל כפליים. שכך אומרת הגמרא: אדם נותן לעני מלוא חופניו ומקבל מהבורא מלוא חופניו של הבורא כביכול! ובכן האם זו נתינה או לקיחה?!
הדבר נכון לגבי כל הוצאה כספית עבור מצוה: לקניית תפילין מהודרות, מצרכי מזון בהכשר מהודר, או נתינת צדקה והחזקת תורה, ונכון לגבי כל "ויתור" אחר. אין אדם מפסיד, בשום תחום ובשום אופן, מהליכה לשיעורי תורה, מהשכמת בית המדרש שחרית וערבית, משום ענין של מצוה. אדרבה, מובטח לו שיתוגמל כהנה וכהנה בעולם הזה, מלבד הקרן השמורה לו לעולם הנצח! "שימעו לי" אמר הקדוש ברוך הוא, "שאין אדם שומע לי ומפסיד"! הבורא יתברך רוצה להעניק ולתת, ויש לו קרנות בלתי נדלות, אין הוא מבקש מאיתנו אלא שניתן לו את ההזדמנות לכך: "ויקחו לי תרומה!".
תרומה מלשון – תרום, התרומה מרוממת ומגביהה את האדם ומשפיעה עליו שפע. יסוד היסודות שנדע שלא נותנים לה' אלא רק לוקחים ממנו! כשאתה נותן אתה למעשה לוקח בריאות, רפואה, בנים, חתנים, זיווגים הגונים. כמה שזה אמת לאמיתה.
מעשה בבן ישיבה שנישא לבת סמינר
מעשה בבחור ישיבה בן 24 שהשתדך עם בת ישראל, בעלת יראת שמים טהורה, נאה במידותיה ובמעשיה, גדלה והתחנכה בבית של תורה, משפחה מאוד מכובדת. אבי הכלה ישב עם אב החתן כדי לסגור את העניינים ואמר לו, אתה ב"ה גידלת בן תורה אמיתי. אתה ודאי רוצה שהבן ימשיך בלימודיו ויהיה בן תורה. הבן שלך ב"ה מעותד להיות חתני וגם אני חפץ בכך שימשיך בלימודיו ויהיה ת"ח.
אני מצפה ששנינו נתאמץ מעט על מנת שהבן שלך שהוא החתן שלי ישב אחר החתונה בישוב הדעת וימשיך ללמוד תורה. אשר על כן לפחות נארגן להם את ההון העצמי לדירה אני 150 אלף שקלים ואתה 150 אלף וכך יוכלו ב"ה לרכוש דירה בנתיבות או באופקים ובכך יוכל לשבת ולשקוד בתורה מתוך ישוב הדעת
אמר לו אבא של החתן. אני מאוד מעריך שאתה מעריך את הבן שלי אבל לצערי, לי אין אפשרות להתחייב על סכום כזה, אני לא יכול לתת 150.000 ₪
אמר אבי הכלה לאבי החתן, תראה אני מאוד מעוניין שהבן שלך יהיה באמת בן תורה, אברך שילמד תורה ביישוב הדעת. ואני רוצה להתקדם עם השידוך אבל זה תלוי בך, תחשוב עד מחר אם התשובה שלך שלילית אנחנו פורשים מהעניין. קם אבא של הכלה ויצא מהחדר.
מה יעשה אבא של החתן מסכן, אין לא.
איך שיצא אבא של הכלה מהחדר, אחות החתן רווקה בת 25 נכנסה לחדר ואמרה לאביה. אבא, אתה יודע שברוך השם אני כבר חמש שנים מורה ואת כל המשכורות שלי חסכתי, יש לי בפק"ם 150 אלף שקל אני אתן לך אותם, חבל להפסיד שידוך כזה טוב. אני מכירה את הבחורה שהיא בעלת יר"ש אמיתית והמשפחה שלה משפחה מכובדת מאוד חבל אבא חבל.
אבא שלה לא הסכים לכך, אבל היא לחצה ולחצה ואמרה אנחנו לא נהרוס בית של תורה שהולך לקום כאן בשידוך הזה. לא היתה ברירה לאביה והתרצה לקחת ממנה את הכסף. אמרה לאביה, בזכות המצוה שאני עושה ה' יעזור גם לי למצוא שידוך ראוי והגון.
לא עברו חודשים מספר ולבחורה הוצע שידוך של בן תורה אמיתי, בחור נאה וחכם, בן יחיד להוריו ולאביו של הבחור מגדלי דירות בבני ברק.
היא נתנה 150 אלף שקלים, ומה היא קיבלה?
ויקחו לי תרומה, אתה תיקח יותר מאשר תיתן! אתה תיקח בריאות, נחת, שלווה וכל הישועות
