להלכה: מרק עם שקדי מרק, יש לו לאכול מהשקדי מרק ולברך עליהם 'בורא מיני מזונות' ויכוין בברכה שלא לפטור את המרק, ויברך על המרק ברכת 'שהכל נהיה בדברו'.
בביאור הדברים:
מרק עם שקדי מרק, דעת המשנה ברורה (סימן קס"ח סעיף קטן מ"ה) ופשוט דווקא שבעת אפיה נאפים ביחד, אבל אם אפה הדובשנים לבד ואחר כך מניח עליהם מלמעלה המרקחת, אין נעשים המרקחת טפלה להם, שכוונתו לאכול שניהם, ואין המרקחת באין ללפת הדובשנים, וצריך לברך גם על המרקחת.
לפי זה מרק עם שקדי מרק שלא נאפה ביחד, יש לברך לדעת המשנה ברורה (שם) גם על המרק 'שהכל נהיה בדברו' וגם על השקדי מרק 'בורא מיני מזונות'.
מאידך החזון עובדיה (עמוד רפ"ט) וכן בשו"ת שבט הלוי (חלק ו' סימן כ"ד) שסברו שאף שלא נאפה ביחד יש לו לברך ברכה אחת, מכח ספק ברכות להקל, ולכן יש לו לברך על השקדי מרק 'בורא מיני מזונות', ויפטור את המרק.
למעשה כתב בספר הליכות ברכות (עמוד צ"ח) שהנכון לברך על השקדי מרק 'בורא מיני מזונות', ויכוין במזונות שלא לפטור את השהכל של המרק, ויחזור ויברך ברכת 'שהכל נהיה בדברו'.
