"ועשית מנורה זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה "… (שמות כה לא).
ופירש רש"י, "מקשה אחת", שלא יעשנה חוליות (כלומר חלקים חלקים), ולא יעשה קניה ונרותיה אברים אברים ואחר כך ידביקם כדרך הצורפים, אלא לוקח גוש אחד של זהב, ומכה בו בקורנס, וחותך בכלי אומנות, ומפריד הקנים אילך ואילך.
והנה בתחילה נאמר "ועשית" מנורה זהב טהור, ומובנו, כי משה רבינו יעשה את המנורה בעצמו, ואילו אחר כך נאמר מקשה אחת "תיעשה" המנורה, משמע תיעשה מאליה , כלומר מעצמה. ותירץ רש"י על פי דברי רבותינו במדרש רבא, לפי שהיה משה מתקשה בה בעשייתה של המנורה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, השלך את ככר הזהב אל תוך האש, והיא נעשית מאליה בדרך נס. לפיכך נאמר "תיעשה" המנורה.
דבר נפלא ניתן להקיש ממעשה המנורה
נאמר, "כי נר מצוה ותורה אור", שהתורה הקדושה נמשלה למנורה, ופעמים שהאדם מנסה להתחזק יותר בלמוד התורה או בשמירת המצוות, והדבר קשה עליו מאד, כי התורה הקדושה רחבה מיני ים, וכן מצוות התורה על פרטיהן רבות הן מאד, ועלול האדם להתקשות בתורה ובמצוות כשם שמשה רבינו התקשה במעשה המנורה. שהרי צריכה היתה המנורה להיעשות ממקשה אחת של זהב טהור, וכמו כן האדם בכדי להגיע לשלמות בעבודת ה' צריך להיות כל כולו "ככר זהב טהור", שלא להוסיף על התורה ולא לגרוע ממנה כלום. וכל ההתחלות קשות, שהרי אפילו על משה רבינו נאמר שהיה מנסה לעשות את המנורה, ולא עלתה בידו, כי היא היתה מתפרקת ומשתברת, וכמו כן בעבודת ה', עד כי האדם עלול חלילה לבא לידי יאוש, בחשבו כי אין לו תיקון עוד להתחזק בעבודת ה', ולעד ישאר במדרגה נמוכה בעבודת קונו.
אבל אם מתעקש האדם על רצונו, ומשתדל שוב ושוב בעבודת ה', נכנס הקדוש ברוך הוא ואומר לו, עשה אתה מה שמוטל עליך ככל יכולתך, "זרוק עצמיך לכבשן האש", והיא נעשית מאליה. בבחינת "והיה ראשיתך מצער, ואחריתך ישגא מאד". כי סוף דבר שמהמנורה יצאו פרחים קנים וכפתורים.
וכן מצינו בהקמת המשכן
שנאמר "ויביאו את המשכן אל משה", ומבואר שהביאוהו אל משה רבינו חלקים חלקים, והקשה רש"י: והלא דרך העולם שאחר שעושה האומן מלאכה, מביאה בשלימותה אל בעל הבית, ואם כן היה להם לבני ישראל להביא את המשכן אל משה בשלימותו.
הסביר רש"י: שמחמת כובד משקל חלקי המשכן, לא היה אפשר להעמידו ולהקימו על ידי בני אדם. ושאל משה את השם יתברך על זה, והשיב לו, שיעשה הוא מה שיש בידו לעשות, והיה נראה משה כאילו בא להקים את המשכן, והוא (המשכן) נזקף וקם מאליו, כלומר על ידי סייעתא דשמיא מיוחדת. משה רבינו היה צריך להשתדל כפי כוחו להקים את המשכן בידיו, והקדוש ברוך הוא גומר את המלאכה.
וזהו אותו היסוד שאמרנו, אדם הרוצה לבנות בית לתורה, ולהשראת השכינה בתוכו, נראית תחילת הקמתו קשה מאד בעיניו, ומתוך כך עלול ח"ו להיכשל בכל. ותורתנו מלמדת אותנו יסוד חשוב, לא עליך המלאכה לגמור, על האדם מוטל רק מה שיש בידו לעשות, שהרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת (יומא ל.) והקדוש ברוך הוא מסייעו לבנות בית טוב נאמן לה' אלקי ישראל.
