מלאכת טוחן

מלאכת טוחן היא אחת ל”ט אבות מלאכות שאסורים בשבת.
גדר מלאכת טוחן מובא ברמב”ם בפרק ז’ מהלכות שבת הלכה ה’ שהטוחן לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים הרבה.
מבואר שמלאכת טוחן זה לקחת דבר גדול ולחלק אותו להרבה חלקים.
חוט השני בפרק י”ב מביא ונראה שאם חותך חתיכה אחת קטנה מדבר גדול, אין בזה משום טוחן, מפני שלחתוך חתיכה קטנה מדבר גדול אין זו צורת טחינה, שאין הוא מחלקו לגופים הרבה.
וכן החותך פרוסות דקות מאד אבל רחבות, כגון בצל ותפו”א וכדומה, אין בזה משום טוחן, שטוחן באוכלים לא מיקרי אלא כשמפורר את הדבר לחתיכות קטנות בכל הצדדים ואף בשטחן.

איסור טוחן בירק

השולחן ערוך בסימן שכ”א סעיף י”ב, המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן.
במשנה ברורה סימן קטן ל”ח כותב המחתך הירק תלוש ובסתם אפילו בירקות שראוי לאכילה, גם כן סובר שיש טחינה באוכלים.
מבואר במשנה ברורה שחייב מהתורה משום טוחן בחותך הירק דק, גם בדבר שראוי לאכול אותו חיי.
הילקוט יוסף בסימן שכ”א מביא יש אומרים שהמחתך את הירק בסכין דק דק, הרי זה תולדת טוחן וחייב. ורוב הפוסקים חולקים על זה וסוברים שאינו חייב אלא כשמחתך ירק שאינו ראוי לאכלו כמות שהו חיי וחתכו על דעת לבשלו, אבל ירקות הראוי לאכילה כשהם חיים, וכן פירות ופת וכיוצא בהם מותר לחתכם אפילו דק דק.
וראוי להחמיר כסברא ראשונה הואיל והיא מחלוקת באיסור תורה.
מבואר שחלוקים הפוסקים בדין האם שייך מלאכת טוחן בדבר שהוא חיי ואפשר לאכלו חיי.

התר מלאכת טוחן בלאלתר

היתר במלאכת טוחן לאלתר, הנה הרמ”א סימן שכ”א סוף סעיף י”ב הורה שאם חותך לאוכלו מיד מותר הדבר, ודימה זאת לדין בורר שאם בורר לאלתר מותר, כמבואר בסימן שי”ט סעיף א’.
אך לא נתפרש מהו גדר מיד, ונאמרו בזה דעות רבות.
דעת המשנה ברורה סימן קטן מ”ה שכל זמן שהאנשים לא יצאו מבית הכנסת אין לחתוך הירקות, והרב אגלי טל בהלכות בורר סימן קטן ט’ כתב, שהוא כשעה.
אילו דעת הרב פיינשטיין בשו”ת אגרות משה חלק ד’ סימן ע”ד בורר אות י”ג כתב, שאין שיעור מוחלט לזמן זה ותלוי הדבר כפי הזמן הדרוש לה לסדר המאכלים קודם הסעודה.
וכן דעת החוט השני חלק ב’ פרק כ”ה סימן קטן ד’ ששיעור זה אינו מוחלט וכל עוד שמורגש הדבר שהברירה נעשית סמוך לסעודה, הרי זה בכלל לאלתר.
וכשיש משתתפים רבים, דעת החזון איש להקל עד כחצי שעה קודם הסעודה.
מאידך דעת ר’ שלמה זלמן אוירעבך במאור השבת חלק א’ מכתב ח’ כתב שבסעודה רבת משתתפים מותר להתחיל לברור אפילו כמה שעות קודם הסעודה, לפי הזמן הדרוש.

מלאכת טוחן – חיתוך על גבי קרש

האור לציון פרק ל”ג הלכה י”ב הורה שאין לחתוך הירקות בכלי קרש חיתוך, משום שבאמצעיותו חותכים לחתיכות קטנות, ובלאו הכי הורה המשנה ברורה סימן קטן מ”ה שטוב הדבר לחתוך לחתיכות גדולות.
והגדיר את זה החזון איש סימן נ”ז, יותר ממה שרגילים בימות החול.
יותר מזה הורה השמירת שבת כהלכתה פרק ד’ הערה ה’ שכל שצריך לטחון המאכל בשינים אין זה נחשב דק דק, ולכן מותר לחתוך את העובי הצנון וכדומה דק דק, הואיל והחתיכות הגדולות זקוקות לטחינת השינים.

טוחן בדבר שאין גידולי קרקע

השולחן ערוך בסעיף ט’ מביא מותר לחתוך בשר מבושל או צלי דק דק בסכין.
ומבאר המשנה ברורה שמותר לחתוך בשר, משום שאין גידולו קרקע, וכל טוחן זה רק בדבר שגידולי קרקע. ואע”פ שיש פוסקים שבהמה זה דבר שגידולי מקרקע, שהרי הבהמה ניזונת מהקרקע, מכול מקום מותר, שהרי יש פוסקים שסוברים שבאוכלים אין איסור טוחן, ולכן בצירוף השיטה הזו יש להקל.
וכן ביצה או גבינה קשה, מותר לחתכם דק דק ואף שלא לאלתר, ואין בזה משום טחינה.

ריסוק בננה בשבת

אך לפי המתבאר מהפוסקים הרב תהילה לדוד בהשמטות לסימן רנ”ב, וכן בשו”ת אגרות משה חלק ד’ סימן ע”ד טוחן סימן קטן ב’, ובהליכות עולם חלק ד’ עמוד ק”כ, שכל דבר שהחלקים מתמעכים ואינם מתפרדים כלל, אין זה נחשב לטוחן.
ועל כן מותר לרסק בננה בשיני המזלג או האבוקדו בכף לצורך ממרח לתינוק, מאחר שהבננה והאבוקדו אינם מתפרדים לחתיכות קטנות, אלא הכול נעשה עיסה אחת, ואין זה נחשב לטוחן.
וראוי להקפיד לרסק אותם רק בסמוך לאכילתם.
מאידך החזון איש בסימן נ”ז כותב שאע”פ שלאחר ריסוק בננה חוזרת ונעשה גוש עב, מכול מקום אסור לעשות כן, משום טוחן, משום שלעניין איסור טוחן אין חילוק בין דבר יבש המתפורר על ידי הטחינה לחלקים קטנים, לבין דבר שיש בו לחות שלאחר ריסוקו נעשה גוש עב.
מבואר מדברי החזון איש לאסור לטחון בננה בשבת.

אין טוחן אחר טוחן

הרמ”א בסעיף י”ב מביא אבל מותר לפורר לחם לפני התרנגולים, שהואיל וכבר נטחן אין לחוש, שאין טוחן אחר טוחן.
מבואר שאין טוחן אחר טוחן, ולכן מותר לפורר לחם לחתיכות קטנות, משום שאין טוחן אחר טוחן.
בחזון איש מסביר כי טוחן הפירוש לקחת דבר שלם, שהוא שלם מהטבע שלו ולהפריד אותו לחלקים. אבל דבר שחיבר לבד והפריד, זה לא טוחן.
וכשם שמותר לפורר מיני מאפה כך מותר לפורר שוקולד על ידי חוד הסכין, וכן מותר לפורר גבישי מלח וסוכר שהתחברו מחמת לחות ורטיבות לפוררם לגרגירים.
בגד שהתלכלך בטיט אסור להוציא את הטיט משום טוחן, שואל רבי עקיבא איגר שהרי הטיט היה מורכב מחלקים קטנים והתחבר על ידי המים א”כ אין טוחן אחר טוחן.
מתרץ הקצות השולחן בסימן קכ”ט שאין אומרים, אין טוחן אחר טוחן אלא באוכלים, אבל בדברים אחרים יש טוחן אחר טוחן.

קראו גם:

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות