המדרש מציין את גדלותה של רבקה שאין כדוגמתה בכל האימהות והנביאות: "מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת" (בראשית רבא – ס"ג, ח'). רבקה, האם השניה מבין ארבעת האמהות, חיה בין השנים 2207-2075 לבריאת העולם ונולדה בחרן לבתואל בן נחור, אחי אברהם אבינו. בדומה ליתר האמהות, האזכור של רבקה בתורה הוא דל מאוד, אך מהמילים המועטות בהן היא כן מוזכרת, ניתן ללמוד לא מעט על צדקותה הרבה. חשוב להדגיש, כי רבקה העפילה לפסגות רוחניות למרות הבית בו גדלה, ביתו של בתואל, שהיה אדם רמאי ועובד אלילים. בתואל ניסה להרוג את אליעזר, עבד אברהם כדי לזכות ברכושו, ומספרים לנו חז"ל כי הוא הגיש לו קערה ובה רעל, והמלאך גבריאל החליף בין הקערות וכך בתואל מצא את מותו.
הפגישה הראשונה של רבקה אמנו עם אליעזר
כבר בפגישתה הראשונה של רבקה עם אליעזר, עבד אברהם אבינו, ניכרה צדקותה הרבה. אליעזר תר אחר שידוך מתאים ליצחק אבינו. את רבקה הוא פוגש ליד באר המים, ומנצל הזדמנות זו כדי לבחון את מידותיה.
רבקה, פעוטה כבת שלוש באותה העת, השתדלה לבצע הרבה מעבר לבקשתו. הוא ביקש מעט מים – "הגמיאני" (אור החיים – כ"ד, י"ז) והיא אמרה לו – "שתה" (שם – כ"ד, י"ח) – כחפצך; ולא רק שישתה בידו אלא היא תטרח במצווה להשקות צמא למים – "ותשקהו" (שם). ואפילו היא טורחת לקרב לפיו המים שלא יצטרך להטות הכלי (אור החיים – תולדות י"ח). גם את הגמלים, היא לא מותירה לשתות בעצמם, אלא משקה כל אחד ואחד מהם.
כך מפגינה רבקה אמנו מידות של חסד ונתינה ללא חשבונות, נדיבות, חריצות וזריזות. אליעזר מתרשם מאוד ממידותיה, ומביא אותה לארץ כנען כדי שתנשא ליצחק אבינו.
המפגש עם יצחק אבינו
כשהגיעה רבקה אמנו למקום מושבו של יצחק, היה זה בעת ששפך שיחו בפני ה' (התפלל), וכך מציין הפסוק:
"וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס" (בראשית, כד, סה). כאשר רבקה רואה את יצחק אבינו, היא דואגת לכסות את עצמה בצעיף, מתוך יראה כלפיו וצניעות יתרה.
רש"י מפרש כי רבקה אמנו לא נפלה אלא השמיטה עצמה לארץ בכוונה והיטתה את עצמה לצד אחד של הגמל כחלק מצניעותה, וכן פירשו עוד מפרשים כגון האבן עזרא והרמב"ן כי מדובר בנפילה מכוונת שמבטאת את צניעותה של רבקה.
האמהות הקדושות זכו לשלושה ניסים כאשר הן היו בחיים: ענן קשור לאוהלן המסמל את השראת השכינה, נר דולק מערב שבת לערב שבת וברכה בעיסה. כשמתה שרה אמנו, פסקו הניסים הללו, אולם כשהביא יצחק את רבקה אמנו לאוהל שבו שלושת הניסים. כך ידע יצחק כי רבקה היא בעלת מידות וצדקות כשל אמו, שרה אמנו.
רבקה אמנו: תפילות ותחנונים לזכות להיפקד בילד
בדומה ליתר האמהות, גם רבקה אמנו נולדה כעקרה ונפקדה לאחר תפילות ותחנונים רבים שנמשכו 20 שנה. במזל טוב, רבקה נפקדת בתאומים: יעקב אבינו ועשו.
מגלים לנו חז"ל כי רבקה אמנו לא היתה בטוחה לגבי מהותו הרוחנית של הולד שבבטנה, כיוון שחשה בעיטות גם בעוברה ליד בתי כנסת וגם בעוברה ליד בתי עבודה זרה, כפי שנכתב בפסוק:
"בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב מפרכס לצאת; ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודת כוכבים, עשו רץ ומפרכס לצאת" (בראשית רבה, סג, ו). רבקה הולכת לשאול את הנביאים והם מודיעים לה כי בבטנה יש שני עוברים, שמהם תצאנה שתי אומות.
"שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעייך ייפרדו. ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר" (בראשית כה, כג).
העברת הברכות ליעקב: פעולה עם משמעות לדורות
לרבקה נולדו שני בנים: יעקב ועשו, וממשיך הכתוב ומספרת לנו התורה שרבקה נאלצת לבצע פעולות ומעשים שנראים כלא נאותים מקריאה ראשונה. יצחק מעוניין לברך את שני בניו, כאשר את בנו עשו, האהוב עליו ביותר, מעוניין לברך ראשון. רבקה, לעומת זאת, גורמת להעברת הברכה הראשונה אל יעקב בתחכום רב "מאחורי גבו" של יצחק.
ונשאלת השאלה- הכיצד? האם זו רבקה אמנו שממנה אנחנו אמורים ללמוד מידות ומעשים טובים?
ונראה לתרץ בצורה חד משמעית שמעשיה של רבקה היו בבחינת ה"הכרח בל יגונה". במעשיה, רבקה מלמדת אותנו שכאשר מדובר בחינוך יהודי, לעיתים צריך "לחתוך בבשר החי". רבקה הבינה שבעצם העברת הברכה העיקרית לעשו, יצחק עלול לפגוע בלי לשים לב, בייסודו של עם ישראל לדורותיו.
דמותה של רבקה אמנו מתעצמת כאשר משווים מהיכן הגיעה – מקום של עבודת אלילים ורמאות- אל פסגות רוחניות נשגבות. מידת החסד שנטועה וטבועה בה עמדה בניגוד מוחלט לאווירה הכללית בה גדלה ב.
ולסיכום נציין: זו רבקה אמנו שחז"ל אמרו עליה [בראשית רבה ס"ג, ה'] ש"ראויה הייתה שיעמדו ממנה שנים שער שבטים", ראויה היא לשמש לצאצאי שנים עשר השבטים כמודל לחיקוי "לשעתו ולדורות".
