{ב}מכל הבהמה הטהורה. פרש”י העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה ותימה מהא דאמרינן בזבחים פ’ פרת חטאת מנא ידע כל שהתיבה קולטתו טהור. וכל

{ט}אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו’. פירש”י הואיל והזכירו ספר בשבחו, ולפ”ז היה לו לספר בשבחו סוף בראשית כי גם שם הזכירו אלא לפי שנאמר

{ט} אלה תּוֹלְדוֹת נח אִלֵין יְחוּסִין דִגְנִיסַת נחַ נחַ הֲוָה גְבַר זַכְּאַי שְׁלִים בְּעוֹבְדִין טָבִין הֲוָה בְּדָרוֹהִי בְּדַחַלְתָּא דַיְיָ הֲלִיךְ נחַ: {י} וְאוֹלִיד נחַ תְּלָתָא בְּנִין יַת שֵׁם

{ט}אלה תולדות נח. ד’ דסמיכי אלה תולדות השמים. אלה תולדות נח אלה תולדות שם. אלה תולדות יעקב. בכולן פסל שלפניו אלה תולדות השמים פסל תהו

{ט}אלה תולדות. כמו הקורות כטעם מה ילד יום. וכמוהו אלה תולדות יעקב. איש צדיק. במעשיו: תמים בלבו. ותמים תאר השם פעלי הכפל והוא תמים: וטעם בדורותיו. בדורו בעת המבול

{ט}א(נח”י), כתב הרא”ם ואף על פי שכבר הזכיר תולדותיו בפרשה העוברת חזר והזכירם כאן להודיע שלא הוליד רק אלה ולא שהוליד אחריהם בנים ובנות, ולא

{ט}אלה תולדות נח. טעמו פירשו בו (הראב”ע והרד”ק) קורותיו כטעם מה ילד יום (משלי כז א) וירמוז אל כל הפרשה ואינו נכון בעיני כי אין קורות האדם תולדותיו והנכון

{ט}אלה תולדות נח. אומרו אלה שיורה על פיסול זולתם. יש מקום לומר שנתכוון לפסול דורו אלא שלא היה צריך להודיע זה שכבר נפסלו ונחתמו לימחות. אכן יתבאר