האם מותר לבנות סוכה ברשות הרבים?

להלכה: סוכה גזולה, כגון שבנה ברשות הרבים, יצא יד חובה משום שקרקע אינה נגזלת.

מכול מקום לעניין האם מברכים על סוכה זו, נחלקו הפוסקים בכך, דעת המשנה ברורה ופוסקי זמנינו שיש לברך על סוכה זו, רק בתנאי שאין הדבר מפריע לרבים, כגון שחוסם חנייה של השכנים או שחוסם דרך הרבים.

ואם ממעט את הדרך אבל לא חסמה לגמרי, יש שהקילו לברך.

ויש שחלקו שאין לברך על סוכה זו, וכך סברו הכף החיים והאור לציון.

בביאור הדברים

השולחן ערוך (סימן תרל"ז הלכה ג') "סוכה גזולה כשרה, כיצד אם תקף על חברו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה, יצא, שאין קרקע נגזלת".

והוסיף הרמ"א (שם) "וכן לא יעשה סוכה לכתחילה בקרקע של חברו שלא מדעתו, וכן בקרקע שהיא של רבים, ומיהו בדיעבד יצא".

מבואר שלכתחילה אין לעשות סוכה במקום שהיא של רבים, והטעם לכך שיש חשש שאנשי הרחוב שהם רשות הרבים אינם מוחלים, וגם אם נאמר שמוחלים מ"מ יש בהם עכו"ם שוודאי אינם מוחלים. ובדיעבד יצא משום שקרקע אינה נגזלת.

האם מברכים ליישב בסוכה, בסוכה כזו?

לעניין ברכה בסוכה שהיא ברשות הרבים, כתב המגן אברהם והובא במשנה ברורה (שם) מכל מקום לא יברך עליה דהוי ברכה לבטלה, ומשום שאינו מברך אלא מנאץ, וכן פסקו הגר"ז (שם סעיף י"א) ובדרך החיים (אות ט"ו).

וכך פסק להלכה הכף החיים (שם אות ט"ז) והאור לציון (חלק ד' פרק כ"ז אות א') דמידי ספיקא לא נפקא, ועל אם בנה שם סוכה ואוכל בה, אף שיצא ידי חובה, לא יברך שם ליישב בסוכה.

מאידך המשנה ברורה (שם) כתב בשם האליה רבה וכן מצדד בספר מאמר מרדכי, להקל לברך שם ליישב בסוכה.

וביאר בביאור הלכה (שם) שאינו דומה לסוגיא המבוארת בשולחן ערוך (סימן תרמ"ט) שמי שלוקח בגזלה אינו מברך אלא מנאץ, משום ששם מדובר שלקח חפץ בגזלה וקנה אותו והוי גזלה ממש, מה שאין שעושה סוכה ברשות הרבים אינה אלא שאולה ממש, שהרי אינו מכוון כלל אלא לשאול המקום עד אחר החג ולהחזירה בעינה בלי שום חסרון, ואפילו שואל שאינו מדעת אינו, שהרי הרבים ואפילו עכו"ם רואים ואינם מוחין, והוי שואל מדעת ממש ופשיטא שיברך.

וכתב המשנה ברורה (שם) עוד היתר ובפרט היכי שיש להם כתב הרשאה משר העיר שיש להם רשות לעשות עירובין וסוכות, ואין לפקפק, וכתב שאין צריך לכך כתב הרשאה ברור, אלא כל שהעיירה לא מוחה מסתמא היא מרשה לכך.

אמנם צריך לדעת שגם לדעות הפוסקים שמקילים בכך זה רק בתנאי שהוא בנה בצורה כזו שאינו מפריע ומפסיק את הדרך לעוברים ושבים.

ואם מצמצם את מקום הילוכם ברשות הרבים, כתב בחוט השני (סוכות פרק ח' ס"ק א') שבארץ ישראל שבני המדינה הם יהודים החייבים במצוות סוכה, מותר לבנותה גם אם מצמצם את מקום הילוכם.

ואם בונה בחנייה והדבר מפריע לרבים, פסק הגאון הפוסק ר' עמרם פריד שליט"א שאין לברך על סוכה זו.

תוכן עניינים
מועצה דתית יהוד

דרושים משגיחי כשרות

בס"ד
למועצה הדתית הרבנות הראשית יהוד – מונסון
דרושים משגיחי כשרות
עם ניסיון ועם תעודת הכשרה בתוקף של הרבנות הראשית או – מוסד מוסמך מטעם הרבנות הראשית.

בדבר פרטים יש להעביר קורות חיים + תעודה בתוקף.
קו"ח עד לתאריך יא בכסלו תשפד 24.11.23

אהבתם? שתפו!
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש

עורך דין ומגשר – אפיק פריד

עורכי דין

החלקת שיער בירושלים – ליאל פלבני

החלקת שיער, איפור וקוסמטיקה

תן גיפט

חנות צעצועים, מתנות
תכנים חדשים שעלו לאתר
מה מברכים על גלידה או ארטיק?

על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו. בביאור

סעודת חנוכה

להלכה: סעודת חנוכה היא רשות ולא חובה, מכל מקום יש מצווה לעשות סעודת הודאה לה' יתברך ולפרסם שמו, יחשב הסעודה לסעודת מצווה. ונהגו לאכול מאכלי

הלכות ראש חודש

הכרזת ראש חודש במגן אברהם בשם היראים, וכן כתב המשנה ברורה (סימן תי"ז הלכה א') מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, וכתב

מה מברכים על ערמונים?

להלכה: ערמונים ברכתם 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: ערמונים, כתב החזון עובדיה (עמוד ק"מ) לברך עליו 'בורא פרי העץ', לפי שנאכלים כך להרבה בני אדם.

האם מותר לבקר חולים בשבת?

להלכה: מותר מעיקר הדין ללכת לבקר את החולה בשבת, אמנם לכתחילה אין לעשות כן, רק אם כבר ביקר אותו ביום חול, או אם היה טרוד

Translate »

נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנרצחים

בדמעות ובלב שבור אנו מתחילים בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת נרצחי טבח שמחת תורה תשפ"ד

לזכרם של כל אותם נרצחים, שמקומם איתנו בלב כל הזמן. למען נזכור ולא נשכח. למען נעלה את נשמתם הכי גבוה תחת כיסא הכבוד.