סעודת חנוכה

להלכה: סעודת חנוכה היא רשות ולא חובה, מכל מקום יש מצווה לעשות סעודת הודאה לה' יתברך ולפרסם שמו, יחשב הסעודה לסעודת מצווה.

ונהגו לאכול מאכלי גבינה בימי החנוכה, זכר לנס.

בביאור הדברים:

השולחן ערוך (סימן תר"ע הלכה ב') ריבוי הסעודות שמרבים בהם, הם סעודות רשות, כיון שלא קבעום למשתה ושמחה.

הרמ"א (שם) כתב ויש אומרים שיש קצת מצווה בריבוי הסעודות, מטעם אחר, מפני שאותם ימים היה חנוכת המזבח.

נוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודה שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצווה, כמו שכתב המשנה ברורה (שם) וכל שעושה כדי לתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצווה, הכל נחשב לסעודת מצווה, וכן מי שנעשה לו נס וקיבל על עצמו יום משתה ושמחה, כתב שהסעודה שעושה בשביל הנס נחשב לסעודת מצווה, משום שכל סעודה שעושים לזכר נפלאות ה', הרי הוא סעודת מצווה.

הטעם למה נקבעו ימי החנוכה להלל ולהודאה

והטעם שימי החנוכה נתקנו להלל והודאה, ולא למשתה ושמחה כמו שקבעו בימי הפורים, כי בפורים היה הגזירה להשמיד ולהרוג את כל הגופות שהוא ביטול משתה ושמחה, ולא את הנפשות, שאפילו המירו דתם חס ושלום, לא היה מקבל אותם, לכך כשהציל הקב"ה ממנו קבעו להללו ולשבחו גם כן על ידי משתה ושמחה.

מה שאין כן בימי אנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד, רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם, כמו שאנחנו אומרים 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרים לאמונתם חס ושלום לא היו מבקשים יותר, אלא שהגביר הקדוש ברוך הוא את יד ישראל וניצחום, לכך לא קבעו אלא להלל ולהודות לבד.

נהגו לאכול מאכלי גבינה בחנוכה

יש נוהגים לאכול מאכלי גבינה בחנוכה, כמבואר ברמ"א (שם) לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב.

והסיפור הוא, שיהודית הייתה בתו של יוחנן כהן גדול, והייתה גזרה שכל ארוסה תבעל לטפרס תחלה והאכילה לראש הצוררים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם.

תוכן עניינים
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »