הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא לשבור הכוס תחת החופה.

זמן הנחת אפר בראש החתן, נחלקו הפוסקים האם מספיק רגע אחד לפני החופה או שצריך להניחו עד לאחר החופה, וכל אחד ינהג כמנהגו.

יש שנהגו לתן האפר בתוך נייר מפני כבודו של החתן.

בביאור הדברים:

הגמרא בבא בתרא (דף ס' עמוד ב') "שנאמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", שואלת הגמרא "מאי על ראש שמחתי, אמר ר' יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים, אמר ליה רב פפא לאביי היכא מנח ליה, אומרת הגמ' במקום תפילין, שנאמר "לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר".

"וכל התאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר "שימחו את ירושלים וגילו בה".

וכך כתב הטור (סימן ס"ה) ובתוך השמחה צריך לעשות שום דבר זכר לאבלות ירושלים כדכתיב "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", ואמר רב זה אפר מקלה שבראש חתנים, וכן נוהגים באשכנז.

וכך נפסק בשולחן ערוך (שם) צריך לתת אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין זכר לאבילות ירושלים, דכתיב "לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר".

הנוהגים שלא לתן אפר על ראש החתן

יש שנוהגים שלא לתן אפר על ראש החתן, ומובא בבית יוסף (שם) בשם הכלבו (סימן ס"ב) יש מקום שנמנעו שלא לתת אפר מקלה בראש חתנים, מפני שאין העם מוחזקים כלל בהנחת תפילין, ולא יהיה בהם אפר תחת פאר.

ונהגו לעשות זיכרון דברים אחר במקמו וכ"ו, וכתב שכבר פשט המנהג לשבור הכוס לאחר השבע ברכות.

וכך כתב הכף החיים (סימן תק"ס סעיף קטן כ"א) בשם ספר שולחן גבוה, שלא נהגו בכל אלה, אלא לשבר כוס בשעת החופה.

וכך כתב הילקוט יוסף (פרק ו' אות ה') יש שנהגו להניח אפר בראש החתנים קודם החופה, אך הספרדים לא נהגו בזה.

מאידך האור לציון (חלק ג' פרק ל' אות ב') כתב שהדבר תמוה כיצד יפטור את תקנת חכמים המוזכרת בתלמוד לתן אפר מקלה תחת החופה, על ידי דבר שלא מוזכר בתלמוד שהוא תקנת חכמים זכר לחורבן, ועל כן כתב שיש לתן אפר מקלה על ראש החתן בשעת החופה במקום הנחת תפילין.

זמן הנחת וסילוק האפר

לעניין זמן הנחת וסילוק האפר, כתב הערוך השולחן (שם) ולכן נהגו באשכנז לתן על ראש החתן אפר קודם החופה ומסלקים אותו מיד.

וכך כתב האור לציון (שם) ודי בשהיית האפר על הראש רגע אחד, ולאחר מכן אפשר להסירו.

מאידך בספר שלמי שמחה (פרק כ"ג) כתב בשם שולחן העזר (חלק ב' דכ"ז ג') שכתב שבארץ מגוריו לא נהגו לסלק האפר מיד.

וכתב (שם) שכך היה מנהג הגרש"ז אויערבך שהיה מסדר קידושין לא היה מורה לסלק את האפר מיד, אלא עד לאחר החופה.

שכח לתן האפר קודם החופה

שכח לתן את האפר קודם החופה, כתב בספר שלמי שמחה (שם) שהורה הגרש"ז אויערבך שניתן עדיין להניח את האפר לאחר החופה, שהרי בגמרא לא אמרו בפירוש שמניחים אותו קודם החופה בדווקא.

וכתב (שם) שזה כמו שיש נוהגים לשבור את הכוס אחר גמר ברכת הנישואין.

לתן האפר עטוף בנייר

בספר שלמי שמחה (שם) כתב שהגרש"ז אויערבך היה מורה לתן את האפר על ראש החתן שהוא עטוף בנייר, וזאת מפני כבודו של החתן.

תוכן עניינים
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »