האם מותר לאכול ולשתות לפני תפילת שחרית?

להלכה: אסור לאדם לאכול ולשתות קודם תפילת שחרית, מים מותר, תה וקפה עם סוכר וחלב וכן שאר משקים ממותקים, למעשה נהגו להקל בזה בזמנינו, ויש שכתבו להחמיר.

החולה והזקן, מותר לו לאכול ולשתות קודם התפילה, ועדיף שיאכל פחות מכשיעור ותוך כדי אכילת פרס, אם יכול ויספיק לו בכך.

ילדים בכל גיל שהוא, מותרים לאכול ולשתות קודם התפילה, אמנם נהגו להחמיר על ילד מבן שנים עשרה והוא שבריא בגופו.

אכילה ושתיה לרפואה, מותר.

בביאור הדברים:

השולחן ערוך (סימן פ"ט סעיף ג') אסור לו לאדם להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפילת שמונה עשרה, ולא לאכול ולא לשתות. מבואר שאכילה ושתיה קודם התפילה אסורה.

והעובר על כך, כתב המשנה ברורה (שם סעיף קטן כ"א) אמרו חז"ל שעליו אמר הכתוב "ואותי השלכת אחרי גוך", אמר הקדוש ברוך הוא לאחר שאכל ושתה ונתגאה, קיבל עליו מלכות שמים.

והוסיף (שם) וגם הסמיכו דבריהם על הפסוק "לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שיתפללו על דמכם.

טעם נוסף, כתב המשנה ברורה (שם סעיף קטן כ"ז) כי יש איסור אכילה לפני קיום מצווה התלויה בזמן, כשם שאסרו את האכילה לפני שופר מגילה ולולב, וכמו כן הוא צריך לקיים מצוות תפילין וקריאת שמע, ותפילה.

ובזוהר הקדוש (ויקהל רט"ו) הפליג מאוד בחומרת הדבר ומשווה את האוכל והשותה לפני התפילה, למעונן ומנחש.

מים ושאר משקים

מים, כתב השולחן ערוך (שם) אבל מים מותר לשתות קודם התפילה, והטעם שבמים לא שייך את הטעם של גאווה.

שאר משקים כגון שתית תה או קפה לפני התפילה, מדברי השולחן ערוך (שם) נראה שאסור, וכן כתב המשנה ברורה (שם) ודווקא בלא סוכר, אבל אם סוכר אסור, וכל שכן משקה המשכר שוודאי אסור, וכתב (שם) בשם האחרונים שתית תה או קפה מותר לשתות קודם התפילה, ובלבד שיהיה בלי חלב ובלי סוכר.

וכך כתב להלכה היוצא מדברינו בנתינת סוכר לתוך התה, אין שום צד להתיר, ועיין שם שרצה להתיר בנתינת סוכר לתוך הפה ולא לתוך הכוס.

אמנם למעשה פוסקי זמנינו פסקו, וכתב כן הפסקי תשובות (שם) בשם הפוסקים שנוהגים להקל לכתחילה ללא פקפוק, ואפילו על ידי המתקתם והטעמתם בסוכר וחלב או בפלח לימון בתה, וכן שאר משקאות קלים למי שאין רגיל בתה וקפה אלא בהם.

וכן המשנה ברורה (שם) הזכיר את מנהג העולם להקל בזה.

וטעם היתר כי אין בזה משום האיסור של גאווה, ועקב חולשת הדורות יקשה מאוד לרוב בני אדם להתפלל בישוב הדעת ללא שתיה, וגם עוזר לניקיון הגוף, ואכן יש להימנע מלהרבות בהם, אלא כפי הצורך לחיזוק כוחותיו, וגם לא ישתה במסיבת מרעים, ויקפיד לומר ברכות התורה וקריאת שמע סמוך לשתיה.   

מכל מקום טוב יותר שיברך ברכות השחר וברכות התורה, ופרשת העקידה וקצת מסדר הקרבנות, ואז ישתה הקפה במזיגת חלב, וכך כתב הילקוט יוסף (שם).

החולה והזקן והחלש

החולה והזקן והחלש, כתב השולחן ערוך (שם הלכה ד') הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים, (וגדר רעב הוא שנחלשו כוחותיו), ואם יש בו יכולת לכוון דעתו יתפלל, ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה.

וכן הדין הוא באדם זקן או חולה ותשוש, שמותר לו לאכול ולשתות קודם שיתפלל תפילת שחרית.

ואם יכול הוא על פי השערתו שיספיק לו אכילה מועטת של פחות מכזית בשיעור של כדי אכילת פרס, (כ33 גרם בתוך 4 דקות), כתב בספר הליכות שלמה (פרק ב' אות א') שיעשה כן, כיון דלשיטת המקור חיים, לבעל החוות יאיר, שבפחות מכזית בכדי אכילת פרס אינו בכלל אכילה, ואין בהם את האיסורים.

ילדים אף שהגיעו לחינוך

ילדים קטנים ואף שהגיעו לחינוך, כתב המשנה ברורה (סימן ק"ו סעיף קטן ה') כתב ומכל מקום רשאי לתן להם לאכול קודם התפילה, ואסור לענותם, והטעם שהם צריכים זאת לחיזוק הגוף, וגידולם כראוי.

אמנם ילד בגיל שנים עשרה והוא בריא בגופו, כתב היביע אומר (חלק ד' סימן י"ב) נכון להחמיר בזה.

אכילה ושתיה לרפואה

לעניין אכילה ושתיה לרפואה, כתב השולחן ערוך (שם) אוכלים ומשקים לרפואה, מותרים, והטעם כתב המשנה ברורה (שם) כיון שאינו עושה מעשה לגאווה אלא לרפואה, אף על פי שאינו חולה גמור, מותר, וכל שכן שמותר לשתות הרקות ושקוים לרפואה, קודם התפילה.

ולכן מותר להלכה לאדם לבלוע כדורים ושאר דברים של רפואה, קודם התפילה.

אכילת וטמנים קודם התפילה כדי לחזק את גופו, כתב הערוך השולחן (שם), שמותר.

התחיל לאכול קודם התפילה

אדם שהתחיל לאכול בהיתר, כגון שהתחיל קודם חצי שעה קודם התפילה, כמו שכתב המשנה ברורה (שם) שבתוך החצי שעה אסור, דעת השולחן ערוך (שם) צריך להפסיק, ויש אומרים שאינו צריך להפסיק.

למעשה כתב המשנה ברורה (שם) והעיקר כסברא ראשונה, שצריך להפסיק אכילתו.

תוכן עניינים
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »