להלכה: נוהגים להקל היום בשתיית מים ושאר משקין מפני רבים לתלמיד חכם, אמנם בפוסקים היו שחששו בכך שאין זה כבוד התלמיד חכם מכך, ונהגו להקל.
בביאור הדברים
המשנה ברורה (סימן ק"ע סעיף י"ג) אין דרך ארץ לתלמיד חכם לשתות מים בפני רבים, אלא יהפוך פניו לצד אחר, ויש אומרים דווקא שלא בשעת סעודה, אבל בשעת סעודה שרי, ושאר משקין מותר בכל גוני.
והטעם לכך, משום שדרך תלמיד חכם להיות צנוע באכילה ושתיה, וכיון שמים שותה אדם לצמאו אין מן הצניעות לת"ח שרבים יראוהו מרווה צמאונו על כוס מים, ולכן בשעת הסעודה שכולם רגילים לשתות, לית לן בה.
ודין שתית מים שווה לדין משקאות קלים המכילים מים וצבע מאכל, וכך הובא בפסקי תשובות (שם).
ודין משקה ששתיים יותר לשם תענוג וכבוד, כגון משקה תה או קפה, כתב (שם) שאין קפידא לשתותם בפני רבים, וכן ראינו את גדולי הדורות שלא הקפידו בשתיית תה או בקפה.
למעשה כתב בברכי יוסף (סק"ג) שהאידנא אין נוהגים להקפיד על הלכה זו ושותים מים ושאר משקין בפני רבים, בין בשעת הסעודה ובין שלא בשעת הסעודה, וכן עמא דבר, וכך כתב הכף החיים (סקי"ח).
וכך הסכים בילקוט יוסף (שם) המנהג פשוט לשתות מים ושאר משקאות בפני רבים, בין בתוך הסעודה ובין שלא בתוך הסעודה.