בין הזמנים

בחורי ישיבות בחופשת בין הזמנים

עולם הישיבות הוא סוגיה בפני עצמה, ולו ז'רגון ומונחים פנימיים, שמי שלא למד בישיבה לא תמיד מודע לקיומם. אחד המונחים המקובלים בעולם הישיבות הוא נושא 'הזמן'.
בעולם הישיבות, 'זמן' הוא כינוי לתקופת לימודים רצופה (בדיוק כמו תקופת סמסטר באוניברסיטה או במכללה). שנת הלימודים בישיבה או בכולל נחלקת לשלושה חלקים, כאשר לכל זמן יש אורך שונה, ובין כל זמן לבא אחריו יש הפוגה הנקראת בשם "בין הזמנים".

הזמן הראשון בשנה הוא 'זמן אלול', הידוע כזמן של חיזוק מיוחד, המתחיל בראש חודש אלול ומסתיים בערב יום הכיפורים. 'זמן אלול' לרוב מוקדש לעשיית תשובה, ולעבודה רוחנית מיוחדת לקראת הימים הנוראים. לעיתים בזמן אלול מאריכים בסדר מוסר ולימוד ספרים נוספים המעוררים את הלב לתשובה דוגמת הספר שערי תשובה או מסילת ישרים. האווירה בהיכל הישיבה בזמן אלול היא רצינית מאוד, כיון שמדובר בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות.

עסקים לבחורי ישיבות ובני תורה בתקופת בין הזמנים

ישיבה חרדית, לומדים תורה

זמן חורף: עד ראש חודש ניסן

לאחר סיומו של 'זמן אלול', יוצאים תלמידי הישיבות והכוללים להפוגה קצרה בת שלושה שבועות הנמשכת עד לראש חודש חשוון, בו מתחיל 'זמן חורף'. בזמן חורף רוב התלמידים החובשים את ספסלי הישיבה, מרגישים מעין תחושת התחלה מחודשת, התורמת ללימוד רציני יותר.

צוטט מתלמיד של הרב פוניבז' והופיע בעלון דרשו, במוסף שבת קודש פרשת נח: "כך שמעתי בשם מרן גאב"ד פוניבז' זצוק"ל, שיום תחילת הזמן הוא יום פתיחת שערי שמים כפול מהעת של פתיחת ארון הקודש. כי ביום זה נפתחים ההיכלות – ההורים מוציאים מבתיהם את בניהם לעבר הישיבות שולחים אותם ללמוד תורה, וממול נפתחים שערי הישיבות הקדושות, ספרי התורה בכל אתר נפתחים, הש"ס ומפרשיו, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וביום גדול זה פתוחים שערי רחמים ושפע רב לכל העולם. זו עת רצון מיוחדת לכל אחד, שיכול לבקש על עצמו ועל משפחתו, על הפרט ועל הכלל".

בסיום זמן חורף, בתחילת חודש ניסן, יוצאים התלמידים להפוגה בת חודש, כאשר בראש חודש אייר הם חוזרים ללימוד בזמן קיץ, הנמשך עד ערב תשעה באב.

מערב תשעה באב תלמידי הישיבות יצאו לבין הזמנים הגדול של חודש אב עד ראש חודש אלול. בעולם הישיבות נהוג כי במהלך בין הזמנים של חודש אב הישיבות יוצאות התלמידים יחד עם צוות הישיבה ומשפחותיהם לקעמפ בו אוגרים כוחות מחודשים לקראת השנה החדשה, בגדר "וקווי ה' יחליפו כוח".

מאפייני תקופת בין הזמנים

מאפייני תקופת בין הזמנים

לכל 'זמן' נקבעת מראש מסכת מרכזית הנלמדת בישיבה בסדרי העיון והבקיאות, כאשר לפעמים לומדים את המסכת לאורך מספר 'זמנים'. תקופת בין הזמנים ניתנה על מנת לאפשר לבני הישיבה תקופה מסוימת של הפוגה, כדי לאגור כוחות לקראת הזמן הבא. זאת בשל חשיבותה של מצוות לימוד התורה. כך כתב הרמב"ם: "כמו שילאה הגוף בעשותו המלאכות הכבדות עד שיינפש, כך צריכה הנפש להתעסק במנוחת החושים… עד שיסור ממנה הליאות".
בעולם הישיבות מדגישים שוב ושוב כי בין הזמנים אינו 'חופשה' כלשון העם, אלא זמן מנוחה והתרעננות שכל מטרתו היא הכנה לקראת הלימוד הבא.
בנוסף, במהלך תקופת בין הזמנים תלמידי הישיבות יקבעו סדרי לימוד קבועים ובחלק מהמקומות אף יתגמלו כספית את הבחורים שיקחו חלק בישיבות בין הזמנים.

ציור ישיבה חרדית

בין הזמנים בתקופת מלחמה

בעת מלחמה חלילה, קוראים ראשי הישיבות לקצר את תקופת בין הזמנים ולהמשיך ללמוד באופן רצוף כדי להרבות זכויות לעם ישראל. כך נעשה בתקופת מלחמת יום הכיפורים (בין הזמנים-תשרי תשל"ד), מבצע חומת מגן (פסח תשס"ב), מלחמת לבנון השנייה (בין הזמנים-אב תשס"ו) ובמבצע צוק איתן (אב תשע"ד). קיצור תקופת בין הזמנים נעשית כדי להרבות זכויות לימוד תורה בעם ישראל, שכן נאמר "ותלמוד תורה כנגד כולם", כלומר מצוות לימוד תורה שקולה כנגד כל המצוות כולן.

עסקים לבחורי ישיבות ובני תורה בתקופת בין הזמנים

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »