מתי מניחים תפילין בתשעה באב?

להלכה: יש מחלוקת לגבי זמן הנחת תפילין בתשעה באב. דעת השולחן ערוך שזמן הנחת תפילין בתשעה באב הוא בתפילת מנחה, ואילו מנהג ירושלים שזמנו כבר משעת תפילת שחרית.

בביאור הדברים: מתי מניחים תפילין בתשעה באב?

השולחן ערוך (בסימן תקנ"ה הלכה א') "נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם".
מבואר שדעת השולחן ערוך שזמן הנחת תפילין, זה דווקא מזמן תפילת מנחה.
בספר נתיבות המערב ובהם מנהגי מרוקו, נהגו בתשעה באב בשחרית שאין מתעטפים בציצית ומניחם תפילין בתפילת שחרית, אלא בתפילת מנחה.

והסיבה בדבר שזמנו מתפילת המנחה?

המשנה ברורה מבאר, שבזמן מנחה הציתו את המקדש, ובאותו זמן התכפר לעם ישראל, במה ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו בעצים ואבנים, ולא ח"ו בעם ישראל.
עוד סיבה בדבר, כדי להראות נחמה באבלנו בו ביום.

הנחת תפילין בתשעה באב בשחירת

הכף החיים מביא בשם האר"י ושיטת המקובלים, שיש להתעטף בטלית ולהניח תפילין בתשעה באב בכל יום רגיל, כיוון שעל פי הסוד חובה להקדים את לבישת הטלית והתפילין לתפילת שחרית.
וכך היה הנהג בבית הכנסת בית אל בירושלים, ועוד ביתי כנסת בירושלים, וכך נהגו.
וכן הילקוט יוסף כותב מנהג ירושלים להתפלל שחרית בתשעה באב עם הציבור בבית הכנסת בטלית ותפילין, ומנהג זה יסודו בהררי קודש, ואין לשנות מהמנהג. ואלו הרוצים לנוהג כן, ולהחזיר עטרה ליושנה יפה עושים.
ויש מקומות שנהגו להתפלל שחרית בתשעה באב בלא ציצית ותפילין, ורק במנחה נהגו להתעטף בציצית ולהניח תפילין בבית הכנסת, והנוהגים כן טוב שינהגו שכל אחד יתעטף בציצית ויניח תפילין בביתו קודם תפילת שחרית, וייקרא עמהם קריאת שמע, ואחר כך יפשוט הטלית ויחלוץ התפילין וילך לבית הכנסת להתפלל שחרית, ובתפלת המנחה יחזור ויתעטף בציצית ויניח תפילין בברכותיהם.
בדבר זה אין לשנות מן המנהג מפני המחלוקת, אבל לא יהיו חלק מהקהל עושים כך וחלק עושים כך, אלא יסכימו וישתוו ביניהם במנהגם לבל יעשו אגודות אגודות.
יש לזה חשש משום לא תתגודדו (להיות שונה מכולם) וכך מובא באור לציון.
האור לציון בהלכות תשעה באב (פרק כ"ט הלכה כ"ב) כותב יש מקומות המניחים תפילין בתשעה באב בתפילת שחרית כבכל יום, ויש שאין מניחים בשחרית אלא במנחה, וכל מקום רשאי להמשיך במנהגו.
וראוי לנהוג להניחם בשחרית, ויש להסירם לפני אמירת הקינות, ומן הראוי היה שאף קינת על היכלי, שבשעת פתיחת היכל שלא לומר עם תפילין.
ואף תפילין של רבינו תם מניחים בתשעה באב.

תוכן עניינים
מועצה דתית יהוד

דרושים משגיחי כשרות

בס"ד
למועצה הדתית הרבנות הראשית יהוד – מונסון
דרושים משגיחי כשרות
עם ניסיון ועם תעודת הכשרה בתוקף של הרבנות הראשית או – מוסד מוסמך מטעם הרבנות הראשית.

בדבר פרטים יש להעביר קורות חיים + תעודה בתוקף.
קו"ח עד לתאריך יא בכסלו תשפד 24.11.23

אהבתם? שתפו!
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש

אלפנט פיננסים

ביטוחים, תוכניות חיסכון

קליקי – משחק קליקרים

בילוי ובין הזמנים

חגית ורד – טיפול זוגי

בריאות ורפואה, רפואה אלטרנטיבית
תכנים חדשים שעלו לאתר
מה מברכים על דגים?

להלכה: על דגים מברכים 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: על דגים, נפסק בשולחן ערוך (סימן ר"ד הלכה א') על דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון

מה מברכים על קרמבו?

להלכה: נחלקו הפוסקים, דעת חלק מהפוסקים לברך ב' ברכות, א: מזונות על הביסקוויט ב: שהכל נהיה בדברו' על הקרם, ויש שסברו שיש לברך עליו רק

מה מברכים על סודה?

להלכה: על משקה המוגז הנקרא סודה יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', ולאחריו 'בורא נפשות רבות'. השותה מי סודה ללא טעמים, כתב בספר הליכות

מה מברכים על גלידה או ארטיק?

על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו. בביאור

סעודת חנוכה

להלכה: סעודת חנוכה היא רשות ולא חובה, מכל מקום יש מצווה לעשות סעודת הודאה לה' יתברך ולפרסם שמו, יחשב הסעודה לסעודת מצווה. ונהגו לאכול מאכלי

Translate »

נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנרצחים

בדמעות ובלב שבור אנו מתחילים בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת נרצחי טבח שמחת תורה תשפ"ד

לזכרם של כל אותם נרצחים, שמקומם איתנו בלב כל הזמן. למען נזכור ולא נשכח. למען נעלה את נשמתם הכי גבוה תחת כיסא הכבוד.