להלכה: יש לברך עליו שהכול נהיה בדברו (אמנם יש שנהגו לברך עליו ברכת האדמה).
הילקוט יוסף (בסימן ר"ד הלכה י"ח) כותב על הפלאפל שהוא אפונים [חומוס] כתושים עם תערובת פתיתי לחם לדבקו, ומטגנים אותו בשמן, יש אומרים שיש לברך עליו בורא פרי האדמה, שהאפונים עיקר ופתיתי הלחם אינם אלא לדבק, וכיון שהאפונים עיקר והשאר טפלה, מברך על העיקר.
ואף על פי שהאפונים כתושים הרבה ואבדה צורתם ותוארם, מכל מקום במילתייהו קיימי כדמעיקרא, וברכתם כברכת החומוס עצמו, ויש חולקים.
ולדינא, מאחר שהפלאפל יש בו תבלין ופירורי פת ומטוגן, ונשתנה טעם האפונים, וגם נשתנה שמו וצורתו, וגם נעשה על ידי בישול, ויש בו תערובת ואינו חומוס מרוסק בפני עצמו, לכן נהגו לברך שהכל נהיה בדברו.
וכן כתב בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב הלכה ל"ח) וכן על הפלאפל יש לברך שהכל אף שעיקרו נעשה מחומוס טחון מהטעמים הנזכרים לעיל, ואף שמערבים בו פירורי לחם, מכל מקום היות ומטרתם רק לנפח את הכדורי פלאפל ולא לנתינת טעם ברכתם שהכל נהיה בדברו.
