להלכה: בננה ברכתה היא בורא פרי האדמה, ומי שטעה ובירך על בננה העץ, חולקים האחרונים מה דינו, יש שסברו שיצא ידי חובה, ויש שסברו שלא יצא ידי חובה, ועדיף שייקח פרי האדמה אחר ויכוין בזה לפטור את הבננה.

מה מברכים על בננה? בביאור הדברים:

וכך מובא בשולחן ערוך (סימן ר"ג הלכה ג') "על המאוזי"ש [בננות] בורא פרי האדמה".
מבאר המשנה ברורה שדינו כמו בתותים שיש מחלוקת בין הפוסקים מה ברכתה, שהרי הסימן לידע מהו פרי העץ ומהו פרי האדמה, פרי העץ הוא מה שגזעו קיים גם לאחר קטיפת הפירות וחוזר ומצמיח פירות בשנה הבאה, אך אם לאחר קטיפת הפירות בשנה הראשונה מתייבש הגזע והשורשים וצריך לנטוע אותו או לזרוע אותו מחדש, הרי הוא בגדר ירק ולא בגדר עץ.
בבנות וכן בתותים, העץ כולו נגמר רק השורשים כן נשארים, והספק האם להחשיב אותו כמו שכל עץ רגיל כיון שהשורשים נשארים, ואם כן יש לנו לברך על בננה בורא פרי העץ, וכן הוא דעת הראש.
או כיוון שהעץ כולו בטל, והגם שחזר וצמח, לא בגלל העץ שבו, אלא בגלל שחזר וצמח מחדש על ידי השורשים, ולכן יש לברך על בננה בורא פרי האדמה, וכן הוא דעת הגאונים, וכן פסק השולחן ערוך.

וכן כתב האור לציון (פרק מ"ו הלכה ל"ט) כותב בננה ברכתה בורא פרי האדמה בתורת ודאי, ולכן מברך עליה בורא פרי האדמה אף לאחר שבירך בורא פרי העץ על פרי העץ.

מי שטעה ובירך על בננה העץ מה דינו?

האור לציון (חלק ב' פרק מ"ו הלכה ל"ט) כותב, ומי שטעה ובירך על בננה בורא פרי העץ, חוזר ומברך עליה בורא פרי האדמה.
הילקוט יוסף (סימן ר"ג הלכה ג') חולק וכותב על הבננה מברך בורא פרי האדמה, וכן פשט המנהג, ואם טעה ובירך על הבננה בורא פרי העץ, בדיעבד יצא ידי חובה.

בספר הליכות ברכות (סימן ר"ג הלכה ד') כותב ולכן מי שבטעות בירך על הבננה וכדומה בורא פרי העץ, יטעום מעט כדי שיתפוס הברכה לדעת חלק מהראשונים, ואחר שיטעם יאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש, כדי שאם הברכה אינה ראויה לבננה, הרי שתיקן באמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', כמו שמבואר בשולחן ערוך (בסימן ר"ו הלכה ו').
יברך על מין אדמה אחר בורא פרי האדמה ויכוין לפטור את הבננה, ואם אין לו, יברך שהכל נהיה בדברו על דבר מה, ויכוין לפטור את הבננה, ואם אין לו עדיף שלא ימשיך לאכול, אך הממשיך לאכול יש לו על מה לסמוך.