להלכה: מותר מעיקר הדין ללכת לבקר את החולה בשבת, אמנם לכתחילה אין לעשות כן, רק אם כבר ביקר אותו ביום חול, או אם היה טרוד מאוד בחול ולא היה לו את האפשרות לבקר.
ויאמר 'שבת היא מלעזוק ורפואה קרובה לבוא', וכך נוהגים.
בביאור הדברים:
לכתחילה אין לבקר חולים בשבת, כמובא בגמרא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ועל כן לא יפה עושים אותם שכל ימי השבוע אין הולכים ורק בשבת, מבואר שלכתחילה אין לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, אלא יכולים לשון דיעבד.
ובטעם הדבר, כתב המגן אברהם (שם) שחששו שמא יבוא לזעוק בשבת, וביאר בספר שבט יהודה (יורה דעה סימן של"ה סעיף ו') שמתוך כך יבקש עליו רחמים, וזה נחשב כבקשת צרכיו שאסורה בשבת.
מכל מקום מעיקר הדין כתב השולחן ערוך (סימן רפ"ז הלכה א') יכולים לנחם אבלים בשבת, וכן יכולים לבקר את החולה.
נוסח הברכה שצריך לברך את החולה בשבת
כתב השולחן ערוך (שם) ולא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול, אלא אומר לו 'שבת היא מלעזוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום'.
וכתב הרמ"א (שם) ויש אומרים דאין צריך לומר 'ורחמיו מרובים', וכן נהגו.
היתר ללכת לבקר את החולה בשבת
נאמרו כמה היתרים בעניין ללכת לבקר את החולה בשבת, כתב הביאור הלכה (שם) אדם שבימות החול היה טרוד מאוד, ובשבת יש לו פנאי ללכת לבקר את החולה הולך לחולה אוהבו שיודע שיש לו נחת מזה שהוא בא לבקרו, מצווה קעביד ואין לו למנוע מללכת בשבת.
עוד היתר נאמר (שם) אדם שהלך כבר לבקר את החולה בחול ורוצה לחזור ולשוב ולבקרו בשבת, כתב שמותר, שהרי אין שיעור לביקור חולים, לא אסרו רק באדם שלא הולך בחול ומכוון לשבת אבל הולך ביום חול מותר לבקר בשבת, בפרט אם יש תועלת בהליכתו, כגון לחזק אותו או ליעץ לו בעניין מחלתו, ובוודאי מצווה רבה הוא עושה.
