להלכה: חולה שנפל למשכב, ויש כמה גדרים בזה, כגון שהחום שלו הגיע לשלושים ושמונה מעלות, מותר לו לקחת כדור אקמול, או שאר כדורים, שגם אם נאמר שיש בו חמץ, מכל מקום כבר נפסל לאכילת כלב ולכן מותר.
אבל הסובל מכאבי ראש או שאר כאבים שאינם מוגדרים כחולה שנפל למשכב, יש להימנע מלקחת כדורים אלו, כי אחרי הכול הם עשויים לאכילה.

האם אקמול ושאר כדורים כשרים לפסח? בביאור הדברים:

הילקוט יוסף (תמ"ז הלכה ג') כתב טבליות וכדורי הרגעה, נגד מיחושי וכאב שינים, מותר להשתמש בהם בפסח, אפילו יש בהם תערובת חמץ [עמילן של חיטה], כל שטעם פגום וכבר נפסלו מאכילת הכלב קודם הפסח, ובולעים אותם כמות שהם.
ומה טוב לבקש מהרופא בעת רישום התרופות [רצפט] שירשום לו תרופות שאינן מכילות חשש חמץ כתחליף לאלה שיש בהם חשש תערובת חמץ.
ובזמנינו רוב הטבליות עשויות ללא חמץ כלל, אלא עשויות עם עמילן הנעשה מקטניות, [ואפילו המיעוט שמעורב בהם חמץ, החמץ נפסל מאכילת כלב לפני פסח] ולכן, בוודאי שיש להתיר לחולה שאין בו סכנה לקחת אותם, וחלילה לחולה כזה להחמיר על עצמו ולהפסיק לקחת כדורים הנחוצים לו על פי הוראת רופא מומחה במשך הפסח, ובפרט שיש חשש הכי קטן שהוא יגיע על ידי זה למצב אפילו של ספק של פיקוח נפש.
ואם נזקק לתרופות בפסח עצמו, מותר לקנות מבית מרקחת של גוי תרופות שיש בהם חמץ ונפסלו מאכילת כלב.
וכל זה בחולה שחלה כל גופו, ואף על פי שאין בו סכנה, אבל אם הוא מיחוש בעלמא, אין להתיר.

כדורי מציצה

וטבליות שמוצצים אותם והטעם שלהם טוב, אסור למצוץ מהם בפסח לרפואת דלקת גרון וכיוצא בזה, אלא אם כן נתברר שנעשו בעמילן של תירס או של תפוחי אדמה.
וכן כתב בספר הליכות מועד (פרק ד' סימן ד' אות ג') תרופות שאין בהם טעם וכפי רוב התרופות המצויות כיום שאינם ראויים לאכילה לרוב בני אדם, מותר לחולה שאין בו סכנה לבלוע אותם, וגדר חולה שאין בו סכנה היינו שנפל למשכב מחמת חוליו, או שנחלש חולשת סמרטוט, או יותר משלושים ושמונה מעלות חום.
אך למי שיש מיחושים בראש, כגון כאבי ראש וכדומה ולא מוגדר כחולה, אין לו ליטול אותם, משום שרק לחולה התירו, ואף שפסול מאכילת כלב, מכל מקום שנחשב הדבר כאכילה ואסור, ורק לחולה היתרו, כי אכילה ללא הנאה האסורה רק מדרבנן.
מכל מקום מותר לו להשאיר את התרופה בבית, וכן אין צריך למכור אותה לגוי, משום שהוא אינו ראוי לאכילת כלב.
יש לכם שאלות נוספות? שאלו את הרב