נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט"א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם חרבונא זכור לטוב ושאלני אם מגילה שסייעה האשה כשרה. והשיבותי
הפרי מגדים (משבצות זהב סימן תרצ"א סק"ב) הורה שאישה יכולה לכתוב מגילה כיון שחייבת בקריאתה ובברכי יוסף הסתפק בזה כיוע"ש. כיוצא בזה הסתפק בשו"ת שאגת אריה (סימן ל"ה) אם אישה חייבת בכתיבת ספר תורה משום שמברכת ברכת התורה ע"ש. והרב קסת הסופר (סימן כ"ח ס"ט) לא הכריע ובהארותיו בלשכת הסופר (אות ז') ביקש להביא ראיה להכשיר מגמרא מגילה (י"ט.) שלומדת מהמילים ותכתוב אסתר שצריך לכתוב המגילה בדיו על קלף ומינה תילף נמי שאף אישה כשרה לכתיבת המגילה.
ואולם הרב מקראי קדש (סימן ל"ג) דחה ראיה זו על פי הגמרא עבודה זרה(כ"ג.) דאיפליגו התם אם אישה כשרה למול והקשתה הגמרא למאן דאמר שאין אישה כשרה והלוא כתוב (שמות ד') ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה הרי לנו שצפורה מלה והכיצד ניתן לומר שאישה פסולה למול ותירצה הגמרא שציפורה אמרה לאדם אחר למול וכיון שנעשה על פי ציוויה נכתב בפסוק ותקח צפורה ואם כן הוא הדין לענייננו אין להוכיח מ"ותכתוב אסתר" שאישה כשרה לכתיבת מגילה מפני שניתן להסביר שהכוונה שציוותה אחרים לכתוב.
ותלמידי חביבי האברך כמדרשו אב בחכמה ורך בשנים הרב ינון צדוק שיח' יישב דחיה זו דעד כאן לא הוצרכנו ליישוב בדין מילה אלא מפני המחלוקת אם אישה כשרה למול אבל במגילה מהיכא תיתי להעמיד שציותה על ידי אחר כל אימת שאין לך דעה השוללת אישה במגילה ע"כ. ורק זאת מצאנו שאישה פסולה לכתוב תפילין כמבואר בשולחן ערוך (סימן ל"ט ס"א) מכח ההיקש כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה גיטין (מה":) ומזוזה הגם שחייבת מכח סברא ונשי לא בעי חיי קדושין (ל"ד.) מכל מקום כתב הר"ן גיטין (שם) דהיקש זה קאי אספר תורה תפילין ומזוזות דבכולהו אשתעי קרא ומזה ביקש הר"ן להתיר אישה בציצית וסוכה כיעו"ש. והכי מי במגילה מהיכא תיתי למילף לאיסור.
ומה שאמרו במגילה (ט"ז:) דברי שלום ואמת שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה הרי שמגילה דין תורה יש לה כבר העמידו תוס' גיטין (ו':) ד"ה א"ר יצחק דכונת רבותינו על מזוזה וקרי לה אמיתה של תורה על שם שיש בו יחוד מלכות שמים.
ולכן נראה להתיר המגילה שנכתבה על ידי אישה וכן ראיתי עתה שהורה כן בשו"ת יביע אומר בקצרה (חלק ח' חאו"ח סימן נ"ה אות ט') אם אין מגילה אחרת. וכן הביא משמו הרב יריעות שלמה (פרק ד' הלכה ט"ז).
מאת: הרב משה דרעי.
