האם אומרים הלל בחנוכה?

להלכה: בשמונה ימי חנוכה אומרים את הלל בברכה, כמו שמבואר בשולחן ערוך בהלכות חנוכה (בסימן תרפ”ג הלכה א’) “כל שמונת ימי חנוכה גומרים את הלל“.
מבואר שבימי החנוכה גומרים את הלל אם ברכה, והטעם שבדבר מובא בבית יוסף לפי שבכל יום נוסף נס חדש. וכן בגלל שחלוק בנרותיו גומרים בכל יום את הלל, כמו בסוכות שחלוק בקרבן שלו. ועוד לפי שבכל יום מימי החנוכה קורין בספר תורה נשיא אחר, וכל נשיא צריך לגמור את הלל בקרבנותיו.
הערוך השולחן (בסימן א’) כתב עוד טעם למה קוראים את הלל בחנוכה, משום שבזמן גזרות מלכות חשמונאי בטלו גם מלהקריב בחג הסוכות ובשמיני עצרת, ולכן כנגד זה עושים שמונה ימי החנוכה וגומרים בו את הלל כמו בסוכות.
הילקוט יוסף מביא (בסימן תרפ”ג הלכה ב’) יחיד שהתחיל לגמור הלל בחנוכה, ושכח לברך לגמור את הלל קודם הלל, ונזכר באמצע מזמורי הלל, יברך במקום שנזכר, ויסיים על סדר את הלל, כי מה שמברך לגמור את הלל אין פירושו שצריך לגמרו כולו, אלא הוא לשון קריאה.
ואם קראה את הלל בדילוג כמו שקורים הלל בראש חודש, יחזור לקרוא אץ הלל מתחילה ועד סוף אם ברכה.

האם נשים חייבות לומר הלל בחנוכה

הביאור הלכה (סימן תכ”ב סימן ב’) כתב שנשים אינם חיבות באמירת הלל, חוץ מליל פסח שנשים חייבות.
וכן דעת הליכות שלמה בהלכות חנוכה (פרק י”ז סימן ו’) שנשים פטורות, כיון שהלל בחנוכה אינו על הנס כהדלקת הנרות, אלא כהלל שבכל חג שנשים פטורות מלומר אותו.
מאידך מגן אברהם (בסימן תכ”ב סימן ב’) כותב ועל כן יקראו הנשים את כל הלל בלא ברכה, משום ספק ברכות להקל.
והסבר שבדבר מהתוספות במסכת סוכה (דף ל”ח עמוד א’) שהלל של ליל פסח נשים חייבות בו, משום שבא על הנס, אם כן הוא הדין בהלל של חנוכה שנשים היו חייבות בו משום שגם הוא על הנס.
וכן כתב האור לציון (חלק ד’ פרק מ”ט הלכה א’) נשים תאמרנה הלל שלם בחנוכה, אבל אין להן לברך על הלל, כפי שפסק השולחן ערוך (בסימן תקפ”ט הלכה ו’) שנשים אסורות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן.
אבל בני אשכנז נוהגים כהרמ”א שנשים כן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן.
הילקוט יוסף הביא ואף נשים מבני אשכנז שבדרך כלל מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן, כאן לא יברכו משום שזה מצווה שאין בה עשייה.

האם חיוב אמירת הלל מהתורה או מדרבנן

החתם סופר יורה דעה (סוף סימן רל”ג) כתב שיתכן שיש ללמוד מיציאת מצרים, וכמו שביציאת מצרים יש חיוב מהתורה להודות על הנס, והוא הדין גם בחנוכה יש חיוב מהתורה להודות על שהוציא אותנו ממות לחיים.
מאידך העמק שאלה (פרשת וישלח שאילתה כ”ו אות א’) כתב שרק בשנה שבו נעשה הנס יש חיוב מהתורה להודות, אבל בשאר שנים החיוב רק מדרבנן.
האור לציון כותב ואגב יש לעורר, כי יש הממהרים בקריאת הלל ואומרים אותו במרוצה, באמת יש להיזהר לאומרו בניחותא ובשמחה, שהרי עיקר תקנת אלו הימים להלל והודאה נתקנו, להודות באמירת הלל על הנסים והנפלאות.

יש לך שאלה? שאל את הרב.

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
מה מברכים על גרנולה?

נחלקו האחרונים מה ברכתה של אכילת גרונלה (גרעינים העשויים שיבולת שוער ואפויים בתנור), חלק מהאחרונים סוברים שברכתה בורא פרי האדמה, ויש מאחרונים שסוברים שברכתה בורא

מה מברכים על סמבוסק?

האור לציון (חלק ב’ פרק מ”ו הלכה י”א) כותב סמבוסק עשוי כבצק לחם בלא תוספת בעיסה, וממלאים אותו בחומוס, ומטגנים אותו בשמן, ברכתו בורא מיני

מה מברכים על אפרופו?

אפרופו ברכתו שהכול נהיה בדברו, ובסופו ברכת בורא נפשות רבות. וכך מובא בספר הליכות ברכות (סימן ר”ב הלכה ל”א), וזהו דעת השולחן ערוך, והרמב”ם.ואף שהם

מי יכול להיות עד בחופה?

עד לחופה צריך להיות אדם לחפש עד כשר לעדות, שהוא הוחזק עוסק במצוות, ובגמילות חסדים, ונוהג ביושר, ויש בו דרך ארץ, ומצווה לחזר אחר עדים

מה מברכים על קורנפלקס?

קורנפלקס, אם עשוי מקמח תירס ברכתו שהכול נהיה בדברו, ואם עשוי מגרעיני תירס ברכתו אדמה.האור לציון (חלק ב’ פרק מ”ו הלכה מ”א) כתב על הקורנפלקס

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות