אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא שאין לומר בבית האבל אף שהביא בבית יוסף  ביורה דעה (סימן שצ”ג) אך במקומו לא הביא מאום ומזאת הסיבה הורה הרב פתח הדביר (ח”ג סימן ר”ע סק”ג) לאומרו ויש לידע על מה סמכו העולם לא לאומרו.

ומקודם עלינו לדעת סיבת אמירת במה מדליקין על מה הושתתה ומצאנו לפחות ארבעה טעמים שנאמרו בענין טעם ראשון נפתח בטור לפי שיש בו דין הדלקה ושלושה דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה. טעם השני הביאו הבית חדש לאפרושי מאיסורא שידעו באיזה שמן מותר ליהנות לאורה ובאיזה שמן אסור טעם השלישי הביאו אורחות חיים משום דשכיחי מזיקין שבתי כנסיות שלהן היו בשדות ולכן מאריכין קימעא להמתין למאחרים וכתב מהגר”א שזה עיקר הטעם. ומהבית חדש  הנזכר הבליע טעם נוסף של קביעות עתים לתורה מחמת זמן הפנוי דאיכא עד החשיכה מהיות דהיו מתפללים מפלג המנחה ראה מרן (סימן רס”ז ס”ב). ומזאת הסיבה נתן טעם לאי אמירתו ביום טוב  שחל בערב שבת  משום שביום טוב  יש לקיים חציו לה’ וחציו לכם כדהורה מרן (סימן תקכ”ט) ומאחר שקיימו חציו לה’ אין טעם להחזיקם עוד בבית הכנסת ע”ש. ונאמרו בו טעמים של הרוקח ושיבולי הלקט  וכל בו שאין יכול לומר עשרתם שאין מעשרין ביום טוב ופסקה מרן (סימן תקכ”ד). ובט”ז (סימן ר”ע )דהיינו דעצם אי אמירתו הוא סימן מובהק שאין אמירתו ביום הזה לשאלת הקהל וישיבו להם  שאין מעשרין זהו ההיכר והבית יוסף הוסיף פלפלת משום שביום טוב אין טרודים בשום דבר כי אם בבישול והדלקה לכן מבעוד מועד עושים כל צרכם ולזה  אין טעם לומר עשרתם .וביום טוב  שחל בשבת כתב הגאון הרמ”א שאין לאומרו, וכתב הגאון היעב”ץ בסידורו משום שהעם עייף ומסיבה כל דהוא דוחין אמירתו. ובכף החיים (סופר) (אות י”ב) כתב שלא בכל בתי כנסיות אומרים אותו משום שממהרים לצאת ונהרא נהרא ופשטיה, גם ערוך השולחן (שם אות ב’) כתב שיש מקומות שאין אומרים אותו. 

והנה לטעם של לימוד תורה יש לדון מצד שאין אומרים שמועה בבית האבל, וראה בזה בשו”ת יביע אומר (ח”ד חיו”ד סימן כ”ט אות ה’) אך מאידך אם לא יאמרוהו הוי אבילות בפרהסיא והביא סברא זו הרב תשורת שי (סימן תרי”ד) ועיין שם  ביביע אומר  ויש עוד טעם הכיצד יאמרו בבית האבל בכגון הא ומשום לא פלוג בנשים לא פלוג גם בנפטרים ומשום שראינו שתקנה זו אינה חזקה כבמה מדליקין שיסודה בגמ’ שבת (כ”ד.) ומהיות שתקנה זו אינה ברורה דיו הגם שאין רשות לבטלה כדהורה בשו”ת זכר יהוסף (סימן פ”ח – פ”ט) הובא בילקוט יוסף (שבת א’ סימן ר”ע אות א’) מכל מקום  כל דאיכא טעם כל דהוא לבטלה ואף טעם קל כממהרין ועייפין אפשר לבטלה, ומרן הבית יוסף ביורה דעה  שהביא שלא לאומרו ודאי מאיזה טעם יצא שלא לאומרו, ומנגד ראיתי להרב שו”ת ציץ אליעזר (חי”ג סימן נ’) שעמד בזה והמליץ לומר במה מדליקין בבית האבל ואף האבל יכול להצטרף עמם לאומרו עיי”ש. וגם בספר עריכת השולחן (סימן ר”ע סוף אות א’) העיד שהמנהג לומר תמיד במה מדליקין ונימוקו שהיום שבלאו הכי מאחרים התפילה אמירת במה מדליקין כאמירת דברי תורה ופטום הקטורת, וגם גאון עוזינו זצו”קל  שמענו שהיה מורה לאומרו ויועיל לנשמת הנפטר, ובילקוט יוסף הנ”ל תפס החבל בשני ראשים דלכתחילה אין להנהיג לומר אלא שהמנהג כן לומר ויש ליישב המנהג ובמקום שאין מנהג ידוע לא יאמרוהו ע”כ. ועל דוגמת הלכה זו נאמר אלו ואלו דברי אלוקים חיים ראה ריטב”א עירובין (י”ג:) ותלוי במנהג המקום ורב המקום.

מאת: הרב משה דרעי.

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר ללעוס מסטיק בצום?

להלכה: אסור ללעוס מסטיק בצום, וכך כתב הילקוט יוסף (סימן תק”נ הלכה כ”ד) אסור ללעוס גומי לעיסה [מסטיק] ביום תענית, אך מסטיק שאין בו שום

מה מברכים על אלפחורס?

להלכה: יש לברך על אלפחורס שהכל נהיה בדברו, אמנם אם הקמח דגן עשוי לטעם יש לברך עליו מזונות מ-50 גרם. מה מברכים על אלפחורס? בביאור

מה מברכים על שקדים ועל אגוזים?

על אגוזים ועל שקדים, יש לברך עליהם בורא פרי העץ וברכת נפשות רבות וחסרונם לאחר האכילה.ואין הבדל בזה בין אגוזים ושקדים קלויים לבין שקדים ואגוזים

פירוש הפסוק ימים על ימי מלך

בספר תהילים (סא’ פסוק ז’) נאמר: “יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר”. פירושו הפסוק הוא, שדוד המלך ביקש מה’ שיאריך ימיו על

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות