השולחן ערוך (סימן תרל"ט הלכה ח') "נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה".
שיטות הראשונים חלקו בדין זה, דעת הרי"ף הרמב"ם שכל פעם שנכנס לסוכה, יש לו לברך ליישב בסוכה, ואפילו יצא ונכנס מאה פעמים ביום יש לו לברך ליישב בסוכה.
ויש מהפוסקים שסוברים שיש לו לברך ליישב בסוכה רק בזמן האכילה, וכך כתב להלכה בשולחן ערוך.
וכתב המשנה ברורה (שם סעיף קטן מ"ו) מכל מקום מנהג העולם כדעת הפוסקים שאינם מברכים אלא בשעת האכילה, ואפילו אם יושבים בסוכה קודם אכילה שעה אינם מברכים, שסוברים שברכה שמברכים אחר כך על האכילה היא פוטרת הכול שהיא העיקר, והיא פוטרת השינה והטיול והלימוד, שכולם טפלים לה.
וכן דעת השער הציון (סימן תרס"ח סעיף קטן ז') שבכול ימי סוכות גם כן אין מברכים על השינה.
החזון איש (ארחות רבינו חלק ב' עמוד רכ"ה) דעתו כדעת הגר"א (בביאור הגר"א כאן, מעשה רב אות רי"ב), לברך על כל פעם שנכנס לסוכה, כדעת הרי"ף והרמב"ם.
וכשהיה החזון איש סנדק בברית שנערכה בסוכה בירך על הסוכה בכניסתו, אף שלא טעם בה כלל.
דין מי שלא אוכל פת באותו יום, האם חייב לברך ליישב בסוכה
המתענה בסוכות או שאין דעתו לאכול פת באותו יום, חולקים האחרונים בדין זה, דעת המשנה ברורה (סעיף קטן מ"ח) כל זמן שיצא יציאה גמורה חייב לברך, שדווקא כשאוכל פת סוברים אותם שיטות שמברך על העיקר ופוטר את כל הדברים הטפלים כגון שינה וכדומה, אבל כשאינו אוכל לא שייך דין זה, ולכן חייב לחזור ולברך על הישיבה בסוכה.
וכן כתב החיי אדם, והוא הדין כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס ולא יאכל עד הערב, וקודם האכילה יצטרך עוד הפעם לצאת לבית הכנסת, לפי כל השיטות יש לו לברך ליישב בסוכה.
וכן מי שנכנס ללמוד בסוכה בלא אכילה לפני כן או לאחר מכן, דעת החוט השני (סוכות עמוד ר"נ) שיברך בשעת כניסתו, אך אם הוא לומד בה בעיון באופן שפטור מהסוכה, לא יברך.
וכן מי שנכנס לישון בסוכה בלא אכילה לפני ולאחריה, כתב המקור חיים (שם) שצריך לברך, וכן דעת הגאון ר' שלמה זלמן אוירעבך (ספר הסוכה פסקים והערות אות כ"ג) שצריך לברך ליישב בסוכה, והוסיף שאין לחשוש לכך שלא ירדם ואז תהיה ברכתו לבטלה, משום שאף אם לא ירדם צריך הוא לברך מחמת שקבע עצמו לכך, והיא קביעות חשובה.
מאידך יש שחלוקים המאמר מרדכי וכך הביא הכף החיים (שם) שאין לברך רק בשעת האכילה, מכל מקום נכון שאם אחד מבני הבית מברך, שיפטור אותו.
וכן כתב הגרי"ש אלישיב (זמן שמחתנו פרק י' אות ה') כתב שכיון שלכמה שיטות אין מברכים בלא אכילה שאכילה פוטרת את כל שיעשה בסוכה עד האכילה הבאה, ואף אם יצא יציאה ארוכה ויחזור לסוכה לישון בלי לאכול אחר כך, אין צריך לברך שכבר נפטר על ידי האכילה.
וכן כתב הילקוט יוסף (שם הלכה כ"ו) המתענה תענית חלום בימי הסוכות, אין לו לברך ליישב בסוכה על השינה והשהייה בסוכה, שלא נתקנה הברכה אלא על האכילה, והברכה על האכילה פוטרת את השינה.
מכל מקום טוב לאכול בסוכה דבר שטעון ברכה כדי לפטור השינה.
על מה מברכים ליישב בסוכה
המשנה ברורה (שם סעיף קטן מ"ו) ועל כן תכף בבואו מבית הכנסת יברך על דבר שהוא מחמשה מינים ויאכל ממנו מעט יותר מכביצה ויברך ליישב בסוכה.
מבואר שמברכים ליישב בסוכה, רק על חמשת מיני דגן, והשיעור שלו הוא מעט יותר מכביצה, ולא כמו שכתב החיי אדם שהשיעור שלו בכזית, וכן מנהג האשכנזים.
מנהג בני ספרד לברך ליישב בסוכה על חמשת מיני דגן, רק בשיעור של שביעה, שהוא ארבע ביצים, וכך כתב הליכות מועד (בהלכות ישיבה בסוכה).
החזון עובדיה (עמוד קל"ד) חידש שאפילו אם אוכל שלוש ביצים יכול לברך ליישב בסוכה, משום ספק ספיקא.
למעשה לעניין אכילת רוגעלך, לדעת הליכות מועד הוא שיעור של ששה רוגעלך, ואילו לדעת החזון עובדיה הוא ארבעה וחצי רוגעלך.
הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת האזינו אות ח') לא יברך ליישב בסוכה, אלא בפת גמור, אבל בפת הבאה בכסנין שברכתו מזונות לא יברך ליישב בסוכה, משום ספק ברכות להקל.
מי שלא יצא מסוכתו האם חייב לברך ליישב בסוכה
המשנה ברורה (שם סעיף קטן מ"ז) ואם ברך פעם אחת בשעת אכילה ולא יצא מסוכתו לעשות עסקיו, ואף אם יצא מסוכתו רק שהיה דעתו לחזור מיד, אין צריך לברך שנית ליישב בסוכה אפילו אם אוכל סעודה שניה כיון שמצווה אחת היא.
ולכן מי שיושב כל היום בסוכה וישן בלילה בסוכה ומתפלל שם ואינו יוצא לשום עסק רק אדעתא לחזור מיד, אין צריך לברך רק בשעת אכילה ראשונה ואחר כך אין צריך לברך.
ויש אומרים שכיון שיצא בינתיים אפילו על דעת לחזור מיד צריך לברך בשעת אכילה שניה.
וכן כתב האור לציון (חלק ד' פרק כ"ט הלכה ח') אם לא יצא מהסוכה, או שיצא לזמן קצר על דעת לחזור, אינו חוזר לברך ברכת ליישב בסוכה בסעודה הבאה.
וכן אם ישן בסוכה ולא יצא ממנה [כגון שמתפללים בביתו], אינו מברך ברכת ליישב בסוכה בסעודה בבוקר, ועל כן זקן שאינו יכול לצאת, ונשאר בסוכה כל ימי החג, ואינו יוצא אלא לעשות צרכיו וחוזר מיד, הרי זה מברך פעם אחת ליישב בסוכה בלילה הראשון ופוטר בזה את כל שבעת הימים.
אבל אם יצא להתפלל או ללמוד לזמן מרובה או שיצא ולא היה בדעתו לחזור מיד לסוכה חייב לחזור ולברך שוב ליישב בסוכה.
נושאים נוספים באתר.
מאת הרב אליה ראש-כולל יששכר באהליך בני ברק.
