סיגרים אמריקאים – פסטלים – אגרול
סיגרים אמריקאים, פסטלים ואגרול הינם בצק דק שמגלגלים אותו וממלאים במילוי של איזה תבשיל לפעמים תפו"א ולפעמים בשר וכדו' ומטגנים אותם יחד.
והאוכל מהם יברך, ברכה ראשונה – 'בורא מיני מזונות' ואפילו אם בדעתו לקבוע על זה את סעודתו.
לגבי ברכה אחרונה, רק אם אכל כזית מהבצק עצמו בכדי אכילת פרס מברך – 'על המחיה'.
סיגרים אמריקאים – פסטלים – אגרול הביאור
חמשת מיני דגן שאפהו, כדי שיחשב לחם ויברכו עליו המוציא, צריך כמה תנאים ובין התנאים צריך שבלילתו (עיסתו) תהיה עבה ולא רכה (שו"ע סימן קס"ח סעיף יג).
תנאי נוסף שנאמר על ברכת המוציא, שגם בלילה עבה כדי שיהיה עליה שם לחם צריך שיאפנה, אולם אם בישלה או טיגנה אין מברך עליה המוציא (שם).
סיגר אמריקאי ודומיו, אופן הכנתם הוא שלוקחים בלילה רכה ואופים אותה עיגולים על גבי פלטה, עד שמגיעה לאכילה ע"י הדחק ואז ממלאים במילוי ומגלגלים ולאחר מכן מטגנים ביחד.
ועל כן יברך עליו 'בורא מיני מזונות' אפילו קבע סעודתו, שהרי בלילתו רכה. טעם נוסף שאפילו אם בלילתו היתה עבה, יתכן כי הטיגון היה מבטל את השם לחם ממנו, כיון שמלכתחילה לא היה ראוי אלא לאכילה ע"י הדחק עד שלא טיגנו ואם הטיגון הוא בשמן עמוק כפי שעושים בהרבה מקומות ודאי שהטיגון מבטל את השם לחם, שאפילו לחם גמור אם מטגנו בשמן עמוק וטעם השמן מורגש הופך לפת הבאה בכיסנין.
אין צריך שיברך על המילוי מפני שנפטר בברכתו על הבצק, כי נתייחד מין הדגן שתמיד הוא יהיה עיקר ואפילו הוא מיעוט, שמפני חשיבותו אינו נעשה תפל (שו"ע סימן ר"ח ס"ב).
ובהגדרת הדין שעיקר פוטר הטפל יש לחקור, האם ברכת בורא מיני מזונות שמברך על בצק הסיגרים פוטרת את המילוי. או שכלל אינו צריך ברכה, כי מאחר והמילוי טפל הוא מתבטל לעיקר ונחלקו בכך הפוסקים, יש שנקטו שהטפל טעון ברכה אלא שברכת העיקר פוטרתו (חזו"א, אגרות משה והגרי"ש אלישיב). ומהאבני נזר משמע שהטפל כלל לא טעון ברכה (ל"ח סקי"ג) ויעויין בשו"ת תשובות והנהגות ח"ג ס"ט שהעריך בזה ותלה מחלוקתם במחלוקת רש"י ותוס' והביא כמה נפק"מ בזה.
בשעה שמברך על העיקר לא צריך כונה לפטור את הטפל, אולם בכה"ג שנתכוון במפורש שלא להוציא בברכתו את הטפל, נסתפקו האחרונים (פמ"ג ועוד) ובפתחי הלכה תלה את הספק בחקירה הנ"ל – האם הטפל אינו טעון ברכה, או שטעון ונפטר ע"י הברכה שמברך על העיקר.
