כה תברכו את בני ישראל | פרשת יהדות

כה תברכו את בני ישראל

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: (במדבר ו. כג’)
אמור להם. כמו זכור, שמור (רש”י פרשת נשא)

שאל פעם רב אחד את רבי הירש משרת מרימנוב זצ”ל, מה התכוון רש”י הקדוש בפירושו זה שכתב: “אמור להם כמו זכור ושמור”,
ענה לו ר’ הירש: כששימשתי את הצדיק ר’ מנדיל מרימנוב אירע פעם שכבר הגיע יום חמישי ובבית לא היתה אף פרוטה לשבת.
הרבנית בקשה אותי לשאול מהרבי על צרכי שבת. אך כשנגשתי וראיתיו עסוק בעבודתו הקדושה לא הרהבתי בנפשי להפריעו.
בערב שוב בקשה הרבנית שאגש לרבי ושוב לא מלאני לבי להפסיקו מהתלהבותו ועבודתו.
למחרת בבוקר ביום ששי כשנכנסתי בענין צרכי שבת אמר לי הצדיק: קח את סיר הדגים ותמלאנה מים וכן לקדירת הבשר והעמידם על הכירה. תמהתי ושאלתי, ומה נבשל באותן קדירות והלא אין לנו לא דגים ולא בשר?
אמר הצדיק כתוב בתורה “והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו” (שמות טז ה’) וא”כ אנו מצדינו חייבים לעשות את ההכנה שביכלתינו והשבת כבר תביא היתר. וכך עשיתי. כעבור זמן מועט הגיע כפרי אחד וביקש לשבות במחיצת הרבי והביא עמו בשר ודגים וכל צרכי שבת בהרחבה.

כך הוא העניין גם בברכת כהנים

כלום הכהנים ממשיכים את הברכות? הלא הקב”ה מקור הברכות מברך את ישראל. אלא שהקב”ה צוה שהכהנים יעשו את כל ההכנות: יטלו ידיהם יחלצו נעליהם יפרשו כפיהם ויאמרו “יברכך” וכו’ ואז בא הקב”ה בעצמו ואומר: עתה, “ואני אברכם”. וזהו שכתב רש”י אמור להם כמו זכור ושמור. כלומר ברכת הכהנים היא דוגמת הכנת השבת.
ובסיום ברכת הכהנים מסיימים הם את ברכתם ואומרים: “לברך את עמו ישראל, באהבה”. מדוע מוסיפים את המילה “באהבה”? היכן רמוז זה בתורה?
ה”שפת אמת” שואל: בברכת כהנים אומרת התורה: “כה תברכו את בני ישראל”. לכאורה לא מצאנו כלל שנצטוו הכהנים על הברכה, אם כן מדוע מצווה התורה כיצד לברך קודם שבכלל נצטוו לברך?
וי”ל על פי הנאמר בזוהר הקדוש: כי בשורש נשמתם של הכהנים, טבועה מידת החסד, ואשר על כן יש בהם דחף פנימי תמידי לברך את עם ישראל. ומכאן מובן מדוע אין ציווי על הברכה עצמה, שכן גם ללא הציווי, עם הכהנים מכח טבעם היו מברכים את עם ישראל. אם כן אומר רבונו של עולם, מכיוון שאתם ממילא רוצים לברך את ישראל, אז בואו ואומר לכם כיצד תברכו, “כה תברכו” יברכך ה’ וישמרך.. אבל על עצם הברכה עצמה אין כל צורך בציווי.
כעת יובן מדוע נאמר בסיומה של הברכה “באהבה”. כיוון שטבועה בהם בכהנים מידה נפלאה זו של חסד, ומרוב חיבתם ואהבתם לעם ישראל מרגישים הם דחף פנימי לברך את עם ישראל “באהבה”.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

יברכך ה' וישמרך | פרשת יהדות
יברכך ה’ וישמרך

דבר תורה נפלא ועצום על פרשת נשא על הפסוק “יברכך ה’ וישמרך” מאת: הרב דוד הכהן גן יבנה, בספרו אור דוד על הפרשה.

קרא עוד »
עונשה של סוטה | פרשת יהדות
עונשה של סוטה

“וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ”: (פרשת נשא

קרא עוד »
הנזיר והכהן - פרשת יהדות
הנזיר והכהן

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה… כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָה עַל נֶפֶשׁ

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות