איתא בילקוט, בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם לאמור מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות, אמר להם הקב"ה הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנאמר "הבו לה' משפחות עמים" כשם שבני מביאים שנאמר: "ויתילדו על משפחותם".
ויש לשאול לכאורה מהי טענת האומות וקנאתם בישראל הרי בצדק ראוי לקרב את ישראל שהרי מיד אמרו 'נעשה ונשמע' ועוד שאומות העולם שאלו תחילה מה כתיב בה. ועוד מה השיבם הקב"ה הביאו ספר יוחסין שלכם, וכי התורה זקוקה ליוחסין שהרי אינה עוברת בירושה.
והנה הגמ' במסכת עבודה זרה אומרת שלעתיד לבוא יטענו אומות העולם, כלום קיבלנו תורה ולא קיימנוה, או כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנוה כשם שעשית לישראל?
על שאלה ראשונה השיב להם הקדוש ברוך הוא קיבלתם שבע מצוות בני נח ולא קיימתם, אך על שאלתם האחרת כלום כפית עלינו הר כגיגית, לכאורה מה השיבם?
וזה ההסבר
וצריך לבאר ולומר שזה שאמרו והקדימו נעשה לנשמע, זוהי גופא הסיבה שבגללה הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית והיינו דאמירתם זו מוכיחה על פנימיותם הטובה ועל שלימות נפשם עם ה' יתברך, וכי ליבם חפץ במאוד לעשות רצונו. דבר שאותו קנו בכוח מורשת אבותיהם הקדושים אברהם יצחק ויעקב, ולפיכך אם היתה כפיה, היא לא נחשבת לכפיה כיון שמצד עצמם בפנימיותם חפצים הם, ואין הכפיה באה אלא להסיר את המעכבים החיצוניים, וזהו מה שהשיבם הקב"ה, הביאו ספר יוחסין, ופירושו: אין לכם את הרצון הפנימי לעבוד את ה' כיון שאת זה לא ירשתם מאבותיכם כפי שיירשו בני ישראל, לפיכך גם אם יכפו עליכם הר כגיגית לא יועיל בכם.
ועוד אמרו חז"ל: "אמר להם (הקדוש ברוך הוא לעם ישראל): 'אם אתם מקבלים את התורה, מוטב. ואם לאו, שם (תחת ההר) תהיה קבורתכם!'" ויש להבין: מדוע היה צורך לאיים עליהם? הלא אמרו "נעשה ונשמע", היו מוכנים ומזומנים היו, להוטים לקבל את התורה!
אבל רמז רמזו לנו כאן, לקח לדורות: המקבל על עצמו עול תורה ומצוות, לא יסתפק בנכונות זו. כי ההתלהבות עלולה לפוג, להצטנן, להתעמעם. מן הראוי ש"יכפה על עצמו הר כגיגית". יאמר לעצמו: "זה נכון כל כך, אמיתי כל כך, מחייב כל כך, עד שאני מכניס עצמי להתחייבות בלתי-מותנית, להחלטה בלתי חוזרת!"
השילוב של ה"נעשה ונשמע" עם "כפיית ההר כגיגית" – הוא הוא מעמד הר סיני המושלם!
